מלמד להועיל חלק א · חלק ע״ב סימן ח׳

והנה הקרבן נתנאל חולק על כל דברי היד אלי', דעל מה שכתב הר"מ מרוטנבורג (ברא"ש סי' י"ג) דאי אמרינן צדוקי אינו כנכרי לא חשיב קולא דאיכא קולא וחומרא דאי כנכרי הוא אינו מבטל רשות אבל שוכרין ממנו ואי אינו כנכרי מבטל רשות ואין שוכרין ממנו עכ"ל הר"מ, וע"ז כתב הקרבן נתנאל וז"ל ועוד יש קולא שאם דר יחידי עם ישראל אין צריך שכירות ולא ביטול, ואם אינו כנכרי צריך לבטל רשותו ונקט קולא וחומרא בדבר הרגיל ולא בדר יחידי שהוא קולא וחומרא במילתא דלא שכיח עכ"ל ולקמן על מ"ש הרא"ש שגזרו על הכותים כנכרים גמורים הביא הק"נ תשובת יד אלי' ודחה דבריו וז"ל: דהאיך לא אישתמיט חד מהפוסקים להזכיר דין זה גם הלשון כנכרים גמורים לא משמע הכי. גם ברבינו ירוחם ח"א נתיב י"ב חלק י"ו דף צ"ה ע"ב משמע להדיא דאפילו דר ביחידי א"צ ביטול, ומה שהקשה מאי חומרא היא זו, הם אמרו והם אמרו כמ"ש תוי"ט (פ"ז דנדה מ"ג) לענין שגזרו על כתמיהן שיהי' טהור וכ"כ הוא בעצמו ומה שרוצה להוכיח מדברי רבינו (הרא"ש) שהשיג על הר"מ דקיי"ל הלכה כדברי המקיל בעירוב ואם נאמר שעשאוהו כנכרים אפילו אם דר יחידי א"כ אם צדוקי כנכרי מיקל בעירוב ואם צדוקי אינו כנכרי חומרא היא דצריך ביטול בדר יחידי. ואני אוסיף עוד קושי' אם כנכרי מותר לשכור הימנו בשבת ובשכירות רעועה ואם צדוקי אינו כנכרי יש חומרא דצריך שכירות מעלי' ואין שוכרין בשבת. והאמת הוא הך קולא דאם אינו כנכרי יכול לבטל בכל מקום שדר שהוא דבר רגיל ומצוי ומכריע הני קולות אם הוא כנכרי עכ"ל. הנך רואה דלקרבן נתנאל אפילו צדוקי למ"ד דהוא כנכרי אינו אוסר בחד ישראל. והנה קושית היד אלי' מהרא"ש דפסק לקולא דצדוקי אינו כנכרי והרי חומרא הוא דבחד ישראל צריך ביטול יש ליישב כיון דלאו להכי איתשיל בבי מדרשא אלא אי סגי בביטול או דבעי שכירות כדמשמע בש"ס א"כ פסקינן כמאן דמיקל בהא דאיתשיל ולא אזלינן בתר מאי דנ"מ לענין שאר קולות ואין להאריך יותר בזה. אמנם ק"ל האיך הק"נ מעלים עין מקושיתו של היד אלי' דהאיך אמרינן בצדוקי דאינו אוסר בחד ישראל הא דירתו דירה ומדינא אוסר ומאיזה טעם הקילו דאינו אוסר וצ"ל דמתחלה גזרו שיצטרך שכירות בגוי שמא ילמד ממעשיו ובחד ישראל דלא שכיח לא גזרו ואח"כ ראו דגם גבי צדוקי יש לגזור שמא ילמוד ממעשיו ועשאוהו כגוי דצריך שכירות בשני ישראלים כגוי וכיון דעשאוהו לענין זה כגוי היו צריכין לעשותו כגוי גם לקולא דבחד אינו אוסר דאי לא הא לא קיימא הא ולא רצו להחמיר דליצטריך שכירות אפילו בחד דלא רצו להחמיר יותר מבגוי ולא רצו לומר דליצטריך לכל הפחות ביטול בחד דאם כן יתירו גם בשנים בביטול, וע"כ עשאוהו כגוי לכל דיניו. ואף דלדידן צדוקי אינו כגוי מ"מ נ"מ לענין מחלל שבת בפרהסיא דלקרבן נתנאל פשיטא דלגמרי הוי כגוי.