תשובה:לענין אי ישראל מחלל שבת בפרהסיא גם לקולא דינו כנכרי עיין לקמן סי' ע"ב. אמנם בנ"ד שהא' רק באיסור הוצאה מחלל שבת ולרוב הפוסקים אין לנו רה"ר והוי רק בדרבנן י"ל דבעי ביטול רשות מזה ושכירות ממחלל בפרהסיא. אמנם כיון שבעירו הקהל כבר שכרו רשות משרי העיר יש לומר שא"צ לשכור עוד רשות מהדרים בבתים, כמו שהכריעו בזה להקל בתשובות האחרונים הלא המה שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' כ"ט ושו"ת שואל ומשיב מהד"ת ח"ב סי' ס"ב ובשו"ת חיי ארי' סי' י' והביא שם כן בשם תשובות גינת ורדים הספרדי או"ח סי' כ"ב כלל ג', ועיין בס' ארחות חיים סי' שפ"ה מה שהביא הרה"ג מבערזאן בענין זה, וע' בס' תקון שבת מהרב מו"ה חיים טשערנאוויטץ אבדק"ק אדעססא בסופו, צד 73 והלאה. ואי דבעי גם ביטול רשות ולחד דיעה סי' ש"פ ס"ג לא מהני שכירות יש לסמוך בזה על דעת המקילין, ובפרט עפ"י הט"ז דדוקא לשכור מישראל לא מהני משום דמהני גם בפחות משוה פרוטה, אבל בנ"ד הרי שכרו מנכרים שרי העיר עיין מ"ש הגאון מבערזאן בסי' שפ"ה בס' ארחות חיים הנ"ל. וע"פ המג"א ס"ק ו' מודה הר"מ דבחול מותר לשכור אף מישראל, וא"כ מהני שכירות הקהל לענין מי שמחלל שבת בצנעה וא"צ ביטול רשות. ויש לעשות עוד התקנה שאכתוב לקמן סי' ע"ב בד"ה עוד יש להתיר, וכבר ביאר הרב בשו"ת שואל ומשיב בתשובה הנ"ל דשכירת רשות משר העיר מועיל גם לאינם מודים בעירוב. וימחול ויעיין הכל בפנים, כי אין לי פנאי להעתיק. וע' שו"ת דברי מלכיאל ח"ג סי' י"ח.
מלמד להועיל חלק א · חלק ע״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.