מלמד להועיל חלק א · חלק ס״ח סימן ב׳

תשובה:כבר חלקו כמעט כל האחרונים על הט"ז ופסקו דלכל הפחות בעת שלא נקרש מותר לטלטל, ע' ח"ס סי' פ"ט ושו"ת שב יעקב סי' י"ז, והנה הני גאונים רוצים לכל הפחות לאסור בשעה שנקרשו המים, אמנם יש הרבה גאונים שמתירים ג"כ בעת ההיא ה"ה האבן העוזר והשבות יעקב וכמה גאונים שהובאו בשו"ת שב יעקב וכתב בתשובת מהרי"א הלוי ח"ב סי' צ"ד דהמקיל יש לו על מי לסמוך. והרב הגאון מו"ה חיים ארי' הורוויטץ בעה"מ ספר שו"ת חיי אריה האריך בשנת תרמ"ז בספרו תקון עירובין (קראקא 1887) אשר חיבר אודות היתר הטלטול בעיר קראקא, על ענין זה והעלה דאף בעת הקרישה מותר לטלטל דאין רבים בוקעים בו שיראים פן יחלקו. והסכימו לפסקו גדולים חקרי לב שהובאו תשובותיהם בספר הנ"ל, הלא המה: הגאון הרי"ם התיר בווארשא על סמך הנהר בעת הקרישה (עיי"ש תשובה ד') והגאון מו"ה משולם יששכר האראוויטץ אבדק"ק סטאניסלאב (תשובה ה') והגאון מו"ה שאול הלוי הורוויטץ אבדק"ק טיסמניץ (תשובה ו') והגאון מו"ה חיים אלעזר וואקס אב"ד דק"ק פיעטרקוב (תשובה ח'). והנה בנידון דידן יש להקל יותר שהרי החומה עכ"פ מקפת רובה דרובה דהעיר והפרוץ הוא רק מיעוט ואף שהפירצה היא יתר מי' אמות מ"מ לא הוי רק מדרבנן (אף להפוסקים דלא בעינן ס' רבוא בוקעין) וע' בח"ס סי' פ"ט שכ' דבמבוי המוקף ג' מחיצות דאורייתא אין לחוש אפי' שמא יעלה הים שרטון. ולענין גשר העשוי להגביה כבר כתב בתשובת אהל יעקב הובא בשערי תשובה סי' שס"ג ס"ק ו' דהוי כמו ראויות לנעול שע"י הגבהתם תהיה העיר נעולה ומוקפת. ובפרט דבס' תקון עירובין הנ"ל תשובה ט' האריך להוכיח דאיסור על דבר הגשר אינו ברור דצריך תקון, ואף שלא רצה לסמוך על הוכחתו להתיר גשר בלי תקון, מ"מ סמך להקל ע"י טעלעגראף שחותך הגשר לרחבו אף שבטעלעגראף החוט של ברזל הולך מן הצד. גם בשו"ת חיי אריה סי' י"ח פלפל עוד בדבר זה, וא"כ בודאי יש לסמוך ג"כ בלי תקון אם הגשר עומד להגביה, ובפרט שהחומה רק נפרצה במיעוטה ואין כאן רה"ר דאורייתא אליבא דכ"ע. ומעתה ברור ג"כ דאף אם עושין פירצה בחומה הצפונית דמותר לטלטל בחלק הדרומי של העיר, ולענ"ד גם בחלק המוקף מנהר פרעגעל שקורין פאקהאף. ויש להביא עוד סמך להיתר נהר מהלכות גדולות (הוצאת הילדעסהיימער צד 127) דכתב וז"ל: ואי אית לה למאתא שורה אי נמי הדרין לה נהרוואתא וכו' זה הוא עירובה ולא צריכא אלא לעירובי חצירות עכ"ל והובא באור זרוע הלכות עירובין סי' קס"ד, ומדלא מפליג בין אי הנהר נקרש בימות הגשמים או לא או בין אי אית להנהר גשר או לא יש לכאורה להוכיח דמתיר בכל אופן, ואף דאין להתיר בגשר קבוע בלא תקון מ"מ בגשר שעשוי להגביה יש להתיר בפשיטות. ועיין עוד בשו"ת מהרי"א הלוי ח"א סי' קל"ט.