תשובה:מה ששאלת בראשונה בנידון צוה"פ שקנה אחד עומד על הארץ וקנה הב' עומד על גבי מעלה גבוהה (אנהאהע) גבוה ג' או ד' מעטער, הנה לא ידעתי לכוון גופא דעובדא היכי הוא, אך כמדומה ששאלתך נכללת בתוך דברי שו"ת שואל ומשיב מהדורא ד' ח"ג סי' ב' וז"ל שם: בצד אחד מהעיר יוצא דרך הרבים מהעיר וחוצה במדרון דהיינו כשיוצא הדרך מהעיר יורד ומשפע בכל פעם עד שבסוף העור עולים ב' הרים משני צדי הדרך גבוהים י' טפחים מתוך רוחב ד"א דהוה כמחיצה כמ"ש המג"א סי' שמ"ה ס"ק א' ובשו"ת ח"ץ סי' ה' ועל ההר הא' עומד גדר הנקרא פלוט גבוה י' טפחים ועל ההר השני עומד בית ישראל והעמידו שם העירוב על שני ההרים היינו שעל הר אחד עומד הקנה אצל הגדר הנקרא פלוט ועל ההר השני עומד הקנה השני וחוט מתוח מזה לזה ותחת החוט עובר דרך הרבים וע"ז פקפק דעיקר צוה"פ הוא שהקנה מחשב כגפופי החצר וחוט שעל גבו כמשקוף אבל כאן עומדים הקנים ע"ג מחיצות והוה כהגביה העירוב ג"ט מהארץ דפסול כמבואר סי' שמ"ב ס"ו (ליתא שם). ועל זה השיב: והנה לא ידעתי מקום הפקפוק דכיון דהמחיצה הוי כארעא סמיכתא ואף דהוי מחיצה תלויה שאינו מתיר רק במים כל זה אם ההיתר ע"י המחיצה אבל כאן עיקר ההיתר ע"י הקנים והוי צורת הפתח וא"כ מה בכך דבין שני ההרים יכולים ללכת מ"מ זה פתח ובמקום הקנים סותם דכשר, עכ"ל.
מלמד להועיל חלק א · חלק ס״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
