מלמד להועיל חלק א · חלק ס״ו סימן ב׳

תשובה:אביו זצ"ל היה לו עמוד חזק לישען עליו ה"ה אביו זקנו בעל נח"א שבה' עירובין סי' ס"ה ס"ק כ"ה צד 164 חולק על הט"ז והביא כן בשם תוספת שבת וכ"כ הפמ"ג על הט"ז. אמנם ראיתי בס' ארחות חיים סי' שס"ג אות כ"ד שהביא המהרש"ם בשם שו"ת בר"א (כמדומה הוא ברית אברהם) שיישב דברי הט"ז והביא ראיה לדבריו וכ' שכן עיקר, ואין ספר זה תחת ידי. ומעתה אם יש בידו לתקן יתקן כדי שלא לאחות נפשי' לפלוגתא, ואם לאו כדאי הוא בעל נח"א לסמוך עליו בשעת הדחק. ויש לצרף ג"כ אסתפקתא של הח"ס ח"ו סי' ל"ד דילמא בסוף המבוי הכתלים נחשבים למזוזות וא"צ לחיים. (בש"ע של הרב הביא דעת הט"ז בשם יש מי שאומר והקשה ג"כ עליו קושית תוס' שבת). והנה אם הבליטה פחות מד' אמות אורך וכן התיבה המפסקת פחות מד' אמות אורך היה מקום לומר דמצטרפין הבליטה והתיבה ללחי כאילו היה כאן לחי רחבה, ואף שאין בכל אחד שיעור לחי בגובה וגם גבוה מן הארץ מ"מ אינו מפסיק בין הלחי להקורה. הגע בעצמך אם היה כאן לחי ארוך ונפרד באמצע חלק ממנו ונשאר למטה בארץ שיעור לחי הכי נאמר שהלחי פסול לצוה"פ מפני שהחלק שנשאר למעלה מפסיק בין הלחי והמשקוף. ואין לדמות זה לגג בולט שהביא הט"ז דשם הגג מסתמא ארוך ד' אמות וליכא למימר שהוא חלק הנפרד מן הלחי. וגם בלא"ה גג הנמשך להלן אינו דומה ללחי אבל תיבה שאינה ארוכה ד"א אם היתה גבוה עשרה ומגיעה עד הקרקע היתה כשרה ללחי. וכן בליטה העשויה לנוי.