תשובה.לא ראיתי מנהג זה בשום מקום, ואפשר שנתיסד עפ"י מה שכ' במור וקציעה בסי' ס"ט (הובא בס' מחזיק ברכה וס' מו"ק אין בידי) דגם במנחה הדין כמו בשחרית לענין פריסת שמע ועובר לפני התיבה. וכ"כ בס' מאורי אור ח"ד (הנקרא באר שבע) דף כ"ו ע"ב. ושם כנראה אינו מדבר אלא מקדושה, דאם אחד לא שמע קדושה אומרין קדושה בעדו וכן המנהג. ועפ"ז נהגו שאם אחד לא שמע קדיש לפני ש"ע שאומרין קדיש אחר ש"ע בלחש להוציאו ומפני שברוב פעמים אחד מתאחר לבוא נהגו כן בכל פעם, וכמו שנהגו כן לענין פריסת שמע שבכל יום פורסין על שמע אף שאין יודעין אם אחד נתאחר. ועי' ס' אורחות חיים ריש סי' ס"ט, ואם ידוע שהמנהג נקבע ע"י ותיקין, אין בידך לעוקרו, אך צריך דרישה וחקירה על זה, כי אולי עמי הארץ קבעוהו, ואין להרבות בקדישים בחנם.
מלמד להועיל חלק א · חלק ו׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
