אחרי אשר כתב השואל שאינו יכול לפרסם בהאנדעלזרעגיסטער כתבתי לו הערות אלה: ע' ח"ס ח"מ סי' קצ"ה. ע' תורת שבת ס"ס רמ"ו ס"ק י"ב. אם צריך להיות שותפות בחנות ובסחורה ע' מהרמ"ש סי' צ"ט, שו"מ מ"א ח"ב סי' קע"ח: וכאן נתפרסם הדבר שהאדון שותף וגם נעשה קאנטראקט פארמליך. שו"מ מ"א ח"ג סי' נ"ה: ויעשו בערכאות שהוא שותף, שו"מ מ"א ח"ב סי' ס"ט ויכתוב בערכאות כן. ח"ס א"ח סי' נ"ח ובתנאי שיתפרסם השותפות לכל באי שער עירו. שו"מ מ"ג ח"א סי' ש"ז וזה יעשה כתב בדיניהם וזה יהיה נעתק בבית האופים או מבחוץ למען ידעו כי יש להבע"מ חלק בזה. שו"מ מ"ד ח"ג סי' צ"ב: בענין העמדת בנין לקבל הבע"מ שקורין מייסטער להיות שותף ויכתוב בהקאנטראקט להיות עפ"י נמוסם שותף גמור דאז שרי... וכאן כיון שנכתב הקאנטראקט בערכאות כפי נימוסי הקיר"ה היתר שלו שיעשה שותף ומותר וכמבואר סי' רמ"ו דמעלה בערכאות לפרסומי מילתא... לענין עבודה בשדות... וזה השטר קאנטראקט יפרסם ויתלה בהבית שעובדין בו למען יתגלה ויתראה אמנם הקאנטראקט יהיה בלשון לעז ובאופן היותר מועיל בדיניהם. סוף ספר רז"ה: לעשות שטר שותפות עם עכו"ם והעכו"ם יהיה האומן של האפאראט... ויפרסמו על כותלי האפאראט שנעשה בהיתר. שו"מ מ"א ח"ב סי' ס"ז: כיון שעושה שטר עמהם ומפרסמין הדבר ליכא משום מ"ע. ב"י ס"ס רמ"ה בשם מורו מהר"י בי רב אלא שהצריך להעלותו בערכאות ולכתוב שם כן ומסופק הב"י מאיזו טעם: דאלו לענין האיסור אפי' בינו לבין עצמו מותר... לחוש לדברי האוסרים... על סמך הפקר בינו לבין עצמו ולפיכך הצריך ערכאות לפרסם הדבר.
מלמד להועיל חלק א · חלק ל״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
