מלמד להועיל חלק א · חלק ל״ד סימן י׳

אחר שכתבתי הנ"ל ראיתי בספר אורחות חיים סי' רמ"ה אות ב' בשם שו"ת בית היוצר סי' ז' באחד ששכר דאממפפזעג - מאשינע ובתוכה רחיים ג"כ ונשתתף עם שותף א' אשר הוא פוקר ומחלל שבת בפרהסיא והפירמא הולכת על שניהם, ובעת ההשתתפות התנה עמו בראשונה לשמור שבת כהלכתו אבל לאחר שנתקשרו בכתב שותפות עשה הפוקר בחזקת היד מלאכתו בשבת וכ' שם דעתו בזה שיבטל השותפות עם שותפו הנ"ל ואח"כ יחזרו להשתתף ויתנו בתחילה שחציו מהשבוע דהיינו ביום א' ב' ג' וחצי היום ד' יהי' להשומר שבת וחצי הב' מיום ד' וה' והו' והשבת יהי' להפוקר וכל אחד יעסוק בעסק לשלם להפועלים כמ"ש בש"ע כאן לענין שותף עכו"ם. ואם א"א לעשות כן נוכל להתיר עפ"י הדחק שישכיר חלקו מן השבת להאומן עכו"ם באופן שהעכו"ם ישלם להפועלים וכל ההוצאות מחלק העכו"ם וההכנסה מיום השבת יהי' כולו לעכו"ם רק העכו"ם יתן לו דבר קצבה עבור השכירות זה כמו דמתירין לענין מכס עכ"ל, ואין ספר זה תחת ידי לעיין טעמו ונמוקו. אחר כך כתבתי דכיון דא"א לעשות לשנות שם הפירמא מפני שהשותפין לא ירצו לעשות זאת בשום אופן והאחים הצדיקים אין בידם לכופן לזה אזי עפ"י טעמים הנ"ל יש להתיר אף בלא שנוי שם הפירמא כיון שא"א בענין אחר, ואין האחים מחוייבים לעשות לכבוד אביהם אלא עד מקום שידם מגעת.