מלמד להועיל חלק א · חלק ל״ג סימן ב׳

תשובה:הנה יסוד בית המסחר שהנכרי עוסק בו תמיד והוא יקח קצת מן הריוח בקבולת (פראצענטע) מותר בפשיטות מטעם דהוי כאריס ואריסותיה קעביד וכיון שאין הישראל עוסק כנגדו בחול מותר אפילו בלא התנו מתחילה וכמו שפסק בש"ע א"ח סי' רמ"ה סעיף ד' וע' נובי"ת סי' כ"ט שהובא בשערי תשובה שם ס"ק ב', אמנם דא היא שאלה אם מותר לצוות להנכרי העוסק בבית מסחר הנ"ל לקנות או למכור אקטיען בעד המערופיא של ישראל בשבת וי"ט דלכאורה היה נראה דזה אסור דנכרי שליחותי' דישראל עביד, אך נראה לי כיון דהנכרי עושה הכל לעצמו ואין הישראל נוטל מן הריוח כלל הוי כמו שאומר לנכרי קנה לעצמך ותיקח ריוח ממערופיא שלי, וזה מותר מק"ו ממה שפסק בש"ע סי' ש"ז סעיף ג' שמותר לומר קנה לעצמך ואני אקנה ממך אחר השבת, ועיי"ש מ"ש בספר דברי צבי הובא באורחות חיים שם. וכי תימא דשאני התם דאין החיוב על הישראל לקנות והנכרי קונה לעצמו וזה מותר לומר לנכרי עשה מלאכה לעצמך וכמו שהאריך הרמב"ן להוכיח זה ממכילתא פ' בא על הפסוק כל מלאכה לא יעשה בהם, משא"כ בנ"ד דהחוב היה מוטל על הישראל לקנות בעד מערופיא שלו, והנכרי עושה זה בשביל ישראל, מ"מ נראה שזה מותר דהוי כאומר מלטני מן העוצר, בע"ז דף ע"א ע"א, דגם כאן אין לו שום ריוח רק אומר שיציל אותו מן ההפסד. ומ"מ מהיות טוב יפסוק עם מערופיא שלו שבשבת ובי"ט לא ישלחו מכתב לו (לישראל) אלא לבית מסחר של אותו נכרי שהוא יעשה הכל בטוב כמו הישראל ואז לענ"ד לית דין ולית דיין דלא שרי לי' בפשיטות. ואפילו אם ע"י הריוח שעושה הנכרי עי"ז בשבת יתן לישראל כמה פראצענטע יותר מריוח של בית מסחר שלו, אין בזה כלום דהוי שכר שבת בהבלעה, ומכש"כ דאינו מפרש כלל שנותן לו אלה הרוחים בעד הריוח שיש לו ממערופיא של ישראל בש"ק ובי"ט.