מלמד להועיל חלק א · חלק ל״ב סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה:כבר נפסק הדין בש"ע א"ח סי' קצ"ו סעיף ב' וסי' ר"ד סעיף ט' דמי שאוכל בסכנה דבר איסור מברך עליו ועיי"ש בט"ז ומג"א. וע' ס"ס תרי"ח לענין אוכל ביוה"כ, וע' מה שהביא שם בס' ארחות חיים בשם שיטה מקובצת לברכות מ"ה ע"א שחולק ואמר דאינו מברך. גם הב"ח בסי' קצ"ו וסי' כ"ד חולק, וע' כתב סופר א"ח סי' כ"ב ועוד חבילות תשובות המובאות בס' אחרות חיים סי' קצ"ו. ולענין קידוש ע' ריש סי' ער"ב ובס' ארחות חיים שם. ומעתה לדינא יברך ברכה ראשונה ואחרונה, אמנם כדי לצאת ידי החולקים, יחזור אם אפשר לברך תחלה על מים ויתכוין לפטור גם האיסור, או יברך על הפת ויפטור שאר מינים, ועל היין יכול לברך ומ"מ לענין קידוש טוב לקדש על הפת, כדי לצאת ידי כל הדיעות.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.