מלמד להועיל חלק א · חלק ל׳ סימן ל״ט

(ז) תמה אני עליך שחשדתני בשטות גדול כזה שאני סובר שהשמש נראה בעודה תחת האופק י"ח מעלות או י' מעלות! ואם נראה הלא אינה תחת האופק?! או חשבת שאני סובר שהיא נראית ע"י שבר הניצוצות (רעפראקטיאן)? אמת כי ע"י זה נראית זמן קצר תחת האופק אבל איך אחשוב שהיא נראית במעמדה ו' או י"ח מעלות תחת האופק? אבל שפתי ברור מללו מניצוצי השמש שנראים באטמאספארע בעת בוא השמש למעלה מי"ח מעלות שאז מתחיל זמן השחר התוכני. וכמו שמן התחלת נץ החמה עד עליית כל גוף השמש יש זמן 2 מינוטען 8 סעקונדען (דהיינו כמובן מאליו בקו המשוה ומשונה לפי המקום והזמן כמו 27 מינוטען של הרמב"ם ריש ברכות) כמו כן יש מהתחלת עליית השמש למעלה מי"ח מעלות (תחת האופק) עד עליית כל גוף השמש למעלה מי"ח מעלות ג"כ 2 מינוטען 8 זעקונדען, וכיון שבשעה שמתחיל הנקודה העליונה (דער אבערע ראנד) של השמש לעלות למעלה מי"ח מעלות אין באטמאספארע רק ניצוצות מעטים מהשמש ואינו מאיר רק קצת במזרח, אמנם אם כל גוף השמש הוא למעלה מי"ח מעלות, אז ניצוצי כל גוף השמש הם באטמאספארע, וזה הוא לדעתי האיר פני המזרח. את זאת השערתי, אמנם לא אחליט זאת, כי אפשר שהאיר פני המזרח הוא אם במקום גבוה על הגג או על החומה כל אדם מכיר שעלה השחר, וזה הוא לדעת בעל תבואות השמש 5 או 6 מינוטען אחר תחילת השחר התוכני שהוא אילת השחר. אך השערתך שהאיר פני המזרח הוא באמצע בין אילת השחר להנץ החמה אין לה סמוכין אלא דברי ר' חנינא שאמר מאילת השחר עד האיר פני המזרח הוא ד' מילין וכן מהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין. אך כיון שדברי ר' חנינא אלו אין להם הבנה, א"כ ערבך ערבא צריך. את זאת הוספתי לך להבנת אגרתי הקודמת, ואתה צלח ורכב במעשיך.