מלמד להועיל חלק א · חלק ל׳ סימן ל״ו

(ג) רב תודות אשלם לך שהראית לי באות ג' ממכתבך כי השחר והנשף התוכנים אינם כפי ערך היום והלילה, ואח"כ ראיתי כי היה לי לראות זאת מספרי התכונה וגם ע"י היקש שכליי; אולם ברוב טרדותי לא היה לי פנאי רק ימים אחדים לעיין על הדבר וע"כ טעיתי. וכעת אין ספר תבואות השמש תחת ידי ולא אוכל להכריע, אם דברי המחבר הזה הביאוני לידי טעות, או אני לא עיינתי היטב בדבריו ובי בעצמי האשם ובעל ספר תבואות השמש נקי. (ד) בידי היה ספר מנחת כהן דפוס אמשטרדם והמאמר דף כ"א ע"ג שציינתי הוא מאמר א' פרק י' ד"ה ונ"ל שמשתשקע וכו'. ומ"ש שצריכין אנו ליישב באיזה אופן הסתירה שבין סוגיא דפסחים ודשבת, הלא אתה בעצמך יישבת אותה בהודאתך שבפסחים מיירי מהנשף התוכני ובשבת מיירי מהנשף הסתמי (בירגערליכע דאממערונג) או ביותר נכון מזמן שנראו ג' כוכבים בינונים. ומה שכתבת שאינו יוצא שום דין מסוגיא דפסחים, הנה לדידי יש ללמוד משם שזמן עלות השחר הוא ד' מילין קודם הנץ וכמ"ש הרמב"ם ריש ברכות. דברי התוי"ט שראית בענין ב' פירושי משניות לרמב"ם הם נמצאים בפסחים פ"ג מ"ב.