מלמד להועיל חלק א · חלק ל׳ סימן כ׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ועל שאלותיך ששאלת מן קדמי אשיב לך בקיצור: (א) לענין עלות השחר העיקר לחשוב כרמב"ם ד' מילין (דהיינו שהשמש היא בקירוב י"ח מעלות אחורנית תחת האופק), ומי שיחמיר לחשוב משעה שהאיר המזרח ימתין עוד איזה מינוטען, כבעל תבואות השמש. אמנם הני ד' מילין משתנים לפי הזמן והמקום, ואולי א"א למצוא אותן עפ"י חשבון, וצריך לזה השקפה בכל המקומות באיזה זמן מתחיל השחר התוכני (אזטראנאמישע דאממערונג). (ב) מעתה תראה שאין לנו טעם לחלוק על הרמב"ם בעיקר דבריו (וע' מה שכתב על דברי הרמב"ם אלו תלמידי ד"ר ווייל רב דק"ק פעגערזהיים במדינת עלזאס בהערותיו לפי' המשניות הערבי של הרמב"ם למס' ברכות אשר הוציא לאור) שבלתי ספק שמקור דין זה מקומו טהור בש"ס דפסחים הנ"ל עפ"י מה שכתבתי לעיל אות ד' ואין לדחות סוגית הש"ס בהשערות בדויות, אך הזמן שעה וחומש הוא בקו המשוה, ובשאר מקומות הכל לפי הזמן והמקום, וצריך ג"כ השקפה כנ"ל. (ג) לענין ב' גבולי היום כבר אמרתי לעיל אות ב' אשר לענ"ד צדקו דברי הרב בעל תבואות השמש.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.