מלמד להועיל חלק א · חלק כ״ד סימן ב׳

תשובה.הנה כמנהג אונגארן כן ג"כ מנהג פולין ורוסלאנד וכן נוהגין גם ברוב אשכנז וכבר נמצא לימוד זכות על זה בש"ע א"ח של הגאון מו"ה שניאור זלמן זצ"ל וז"ל בסי' קס"ז סעיף י"ח: וכל מקום שקביעותם מועלת לצרפם לברכה, מצוה שא' מברך לכולם ולא כ"א בפ"ע משום שנאמר ברוב עם הדרת מלך ומ"מ רשאים הם לקבוע יחד על דעת שלא להצטרף כמו שיתבאר בסי' רי"ג. ולפיכך נהגו עכשיו לברך כל אחד לעצמו משום שההמון לא היו נזהרים מלהשיח בין שמיעת הברכה להטעימה לכן הנהיגו לברך כ"א לעצמו וכיון שנהגו ה"ז כאילו היתה דעתם בפירוש בקביעותם יחד שקובעים ע"ד שלא להצטרף ופטורים מהידור זה. עכ"ל. ועי' בס' חיי אדם. והנה ודאי מי שיכול להנהיג את בני ביתו שיזהרו שלא להשיח בין ברכה לטעימה, טוב שיהי' מן המהדרין שאחד מברך לכולם ובפסק הש"ע והוא זריז ונשכר. והנה אין ספק שגם בברכת לישב בסוכה יכול בעה"ב להוציא את בני ביתו אלא דבזה כנים דברי הרה"ג מוהרש"ז הנ"ל בס' רי"ג סעיף ו' דז"ל: כל מקום שאחד פוטר את חבירו בברכת נהנין מפני קביעותם יחד או מפני שנהנים ביחד מצוה שאחד יברך לכולם ולא כל אחד לעצמו שנאמר ברב עם הדרת מלך. אבל בברכת המצות אם כל אחד עושה המצוה בפני עצמו אף שכולן מצוה א' כגון שכל אחד מתעטף בציצית או לובש תפילין הרשות בידם אם רצו אחד מברך לכולם כדי לקיים ברב עם הדרת מלך ואם רצו כל אחד מברך לעצמו כדי להרבות בברכות. כי לעולם ירבה אדם בברכות הצריכות וכו' וא"כ דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד.