מלמד להועיל חלק א · חלק י״ט סימן ב׳

תשובה.הנה בתשובת ב"ח סי' י"ז אוסר זה דאף דהב"י כתב דפרוכת שלנו תשמיש דתשמיש הוא שהרי אין מנהגנו כלל להניח ס"ת על הפרכת, מ"מ ודאי דקדושת ב"ה אית בי' והשתא הוי הורדה לעשות ממנו חופה דתשמיש הדיוט הוא עיי"ש באריכות. אך המג"א סי' קנ"ד ס"ק י"ג כתב דאפשר דמותר משום דלב ב"ד מתנה עליהן. וכן האלי' רבא ס"ק י"א כתב דנוהגין להתיר. וראיתי בספר שדה חמד מערכת ביהכ"נ סי' ל"ט שהביא בשם ספר בני בנימין ת"ר סי' ל"ח שנהגו גם בירושלים תוב"ב לפרוס פרוכת הקדש על חופת חתנים והרב מוהראב"ם נשא ונתן בזה בדברי הפוסקים והעלה דאין בזה שום חשש פקפוק דכל המקדיש אדעתא דחבר עיר הוא מקדיש ולב ב"ד מתנה עליהן. וכן המנהג בירושת"ו עה"ק שגדולי העיר ורבנים לוקחין הפרכת ופורסין אותם בכותלי סוכותיהן וכן פורסין פרכת ע"ג כסא של אלי' הנביא והסנדק יושב עליו. ואת כל אלה התיר הרב הנ"ל, והסכים עמו הרב הגדול יש"א ברכה בסי' ל"ט ומנהג עוקר אפי' הלכה מכש"כ אם יש טעם לשבח ליישב המנהג.