מלמד להועיל חלק א · חלק י״ז סימן א׳

לענין מכירת בית הכנסת של עדת ישראל בקאניגזבערג להעדה הראשית דשם. הנה ידוע דביהכנ"ס של כרכים אין מוכרים. אמנם כתב הט"ז סי' קנ"ג ס"ק ו' דאם רוצים למכור שיתפללו בו אחרים מוכרים, והביאו האלי' רבא. וכתב בספר משנה ברורה ס"ק ל"ד דוקא אם יתפללו בו רבים מותר דמאי נ"מ להני דאתו מעלמא אם הביהכנ"ס שייך לאלו או לאלו עיי"ש מה שמראה מקום על הפמ"ג להשיג על הט"ז. והנה בנ"ד אף שנותנין הביהכנ"ס לעדה הראשית מ"מ יתנו תנאי שישאר ביהכנ"ס שיתפללו בו קהל עדת ישראל כמקדם. אך הא תינח אם יומסר לקהל דצייתי לדינא דפוסקים, א"כ בטוחים אנו שלא יעשו מביהכנ"ס כנגד הדין, אך העדה הראשית דק"ב אינם נוהגים כדת ש"ס ופוסקים, וא"כ מי יודע אם לא יקום דור חדש ויעשו מביהכנ"ס הזה רעפארמשול. אשר ע"כ אין למכור אלא עפ"י בטחונות שהביהכנ"ס ישאר לעולם בית הכנסת עפ"י דינא דפוסקים. ועי' בשו"ת שמש צדקה חלק א"ח סי' י"א שאין קונה ביהכ"נ רשאי לשנות המנהגים שנוהגים שם מקדמת דנא (והובא בס' עקרי הד"ט).