מלמד להועיל חלק א · חלק ט״ז סימן ז׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

בשנת תרכ"ג חיבר הרב הגדול מו"ה דוד דייטש אב"ד דק"ק זאהרויא (אבערשלעזיען) חיבור נחמד בל"א: דיא ארגעל אין דער זינאגאגע ובו האריך בטוב טעם ודעת לברר איסור הארגעל בכל צדדיו, והעלה ג"כ דאף בחול אסור לנגן בו משום ובחוקותיהם ושם הביא ג"כ גוטאכטען לאיסור מדייני בערלין ה"ר הג' ר' אלחנן ראזענשטיין ומהרי"ם ד"ר זאכס זצ"ל. ובשנת תרכ"ב כבר השמיעו את קולם במ"ע: איזראעליט נומ' 2, 3, 4 הרב הגדול מוהר"ר מאיר ד"ר לעהמאנן זצ"ל ולהבדיל בין חיים למתים הרב הגדול מוהר"ר משולם זלמן ד"ר קאהן נ"י לברר איסור הארגעל בטוב טעם ודעת וכן נדפס פסק דין מהרב מהור"ר ישראל שווארץ אב"ד דק"ק קאלן באיזראעליט נומ. 1 שנת 1865. וכולם הסכימו לאסור בין בחול בין בשבת. וכן כתוב בהודעה נאמנה שלנו, אשר אנחנו נותנים לכל תלמיד בית - מדרשנו פה ברלין ביחד עם התרת הוראה, איסור הארגעל משום חוקותיהם. וא"כ אסור בין בחול בין בשבת. וכן ראיתי להרה"ג מוהר"ר שמשון רפאל הירש זצ"ל בפירושו לויקרא י"ח ג' שאוסר הארגעל משום חוקותיהם בין בחול בין בשבת. גם הגאון מהר"ץ חיות בספרו מנחת קנאות דף ה' ע"ב כתב דבארגעל יש לאו בחוקותיהם לא תלכו כמ"ש הרמב"ם בפי"א מהלכות ע"ז דבדבר המיוחד לע"ז אסור להתנהג אצלנו. אך ראיתי להרב ר' אברהם זוטרא בספרו מלחמות ה' שנדפס בהנובר תקצ"ו שמדבר מאיסור ארגעל בשבת ואינו אומר איסור בחול אלא אם זמרן נשי עיי"ש צד 108 עד 111.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.