חוץ מזה כבר כתב מהר"ם בנעט (אדה"ב י"ח) שדברי מהרי"ק תמוהים מסוגיא דסנהדרין דחזינן דאף דאיכא טעמא רבא בסייף שלא לעשות לו מיתה מנוולת מ"מ אי לאו דכתיבא באורייתא הווי אסור. וכן כבר השיג הגר"א בהגהותיו לסי' קע"ח על המהרי"ק ועל הרב מסוגיא דסנהדרין עיי"ש. ומו"ר מהר"ם שיק בתשובותיו חי"ד סי' קס"ה רוצה ליישב דמהרי"ק ורמ"א ס"ל דפליגי סוגיא דסנהדרין ודע"ז והלכתא כסוגיא דע"ז. ואח"כ תי' עוד שם בענין אחר והעלה דכל העושה מעשה או עבודה כדי לדמות עצמו לאומות עובר בכמה לאוין עיי"ש וכל שהוא חוק לע"ז אפילו היא כתיבא אסור. גם יש לפרש סוגיא דסנהדרין למהרי"ק כמ"ש לעיל אות ב' להר"ן. הנך רואה שלכל הדיעות יש בארגעל איסור דאורייתא משום חוקותיהם. ועיין עוד א"ח סי' נ"ג סעיף כ"ה איסור לנגן בנגינותיהם. ובב"ח בתשובות סי' קכ"ז דבמיוחד לע"ז ודאי אסור. וא"כ ה"ה כאן. ועי' משא ומתן בדין חוקות הגוים במ"ע איזראעליט שנת 1865 צד 533 שנכתב שם בטוב שכל מאת מו"ר מו"ה עזריאל הילדעזהיימער זצ"ל.
מלמד להועיל חלק א · חלק ט״ז סימן כ״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Frankfurt am Main, 1926-1932
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מלמד להועיל חלק א, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.