מלמד להועיל חלק א · חלק ט״ז סימן י״ט

(ג) הרבנו יונה בחידושיו לסנהדרין שם כ' פי' א' שאינו מובן ונראה שהוא מה שהביא הריטב"א בשם תוס' שנעתיק לקמן בע"ה. ובשם י"א כ' רבנו יונה דה"פ דהכא והתם חד טעמא הוא. דהתם הכי קאמרינן אלא כ"א שריפה לאו חוקה היא כלומר כיון דאשכחן שריפה בדאורייתא ודאי דלאו חוק ע"ז הוא אלא חשיבות בעלמא היא. שאילו היה חוק ע"ז לשרוף איך היו שורפין מתחלה ואיך היתה שריפה בתורה אלא ע"כ לאו חוק ע"ז הוא. והכא נמי אמרינן ורבנן כיון דכתיב סייף באורייתא לאו מינייהו וכו' אלמא אית לן למימר דלאו חוקה אלא חשיבות היא שעשו להם הגוים עכ"ל. גם לפי פי' זה אינו מותר בכתוב באורייתא אלא חוק של עמים הקדמונים דאיכא למימר מדכתיב באורייתא ע"כ לאו חוק ע"ז הוא אבל בחוק מאוחר ודאי לא מהני מה דכתב באורייתא מידי דהוי אמצבה דהיתה אהובה בימי אבות ונעשית שנואה מפני שעשאוה חוק לע"ז אחרי כן. וא"כ גם הארגעל אסור.