ומתחילה הייתי אומר כעין דברי הרמב"ן בפ' אמור דכל אלו שאסרו החכמים משום שבות היינו משום דשבתון של שבת נהרס על ידן. אבל בררתי את אשר כתב הט"ז ליישב בענין תחומין במסילת הברזל את הקושיא אמאי לא נאסר לשתות יין שרוף או שכבר עם אינו ישראל דהרי הטעם של יין הוא לדידן רק משום בנותיהם וחשש זה שייך בכל המשקין ולא ביין בלבד והשיב הט"ז כיון דחכמינו ז"ל לא אסרו רק יין אנן לא נוכל לאסור את אחרים אף אם הטעם שייך אצלם כמו גבי יין. ואף שיש לחלק דהתם היו בימי החכמים גם משקים אחרים והם לא אסרו רק את היין אנן לא אסרינן משא"כ הנך מסילות הברזל דבר חדש הן וא"כ י"ל אלו היו בימי החכמים היו אוסרין אותן אבל מ"מ מי יאמר עכשיו שהוא גדול שהדור ישמע לדבריו אם יקום ויגזר גזירה חדשה אשר לא גזרו הראשונים.
מטה לוי · חלק י״ט סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Mateh Levi, Frankfurt, 1891
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך מטה לוי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
