פרק אחד דיני ממונות (ל"ב ב') ורבי מאיר האי והיה ביום הנחילו מאי עביד ליה מיבעיא ליה לכדרב יהודה אמר רב שלשה שנכנסו לבקר את החולה וכו' ואיני מבין לא לכתוב ביום אלא והיה בהנחילו מדכתב ביה משפט אורעה כל הפרשה להיות דין וכבר למדנו דדין ביום ולא בלילה מדאיתקש רבית לנגעים אלא א"כ הייתי אומר דעל פי שמיעת לילה ידונו למחר ביום דעד נעשה דיין ולהכי כ' ביום דאין עד נעשה דיין מגזירת הכתוב ואפילו אינו מתכוין להעיד נעשה עד ושוב אינו נעשה דיין והכא פ' שלשה שנכנסו לבקר את החולה רצו כותבין רצו עושין דין פי' רצו בתחלה כשרצה ש"מ לצוות אומר' אנו רוצים להיות דיינין ולדון על פי שמועה זו ולא לשם עדות אנו שומעים כי אם לדון ובזה אינם עושים עדים כלל רצו כותבין ואומר לשום עדות אנו שומעין או אפילו בסתם כשלא אמרו לשם דיינין אנו יושבין נעשו עדים ושוב אין נעשים דיינין ובגיטי נשים ובקידושין אם קרוב רואה הוה ליה כאילו הבעל אומר להדיא איני רוצה כלל שתהיו העדים שלי, ועל כרחו לא יעשו עדים ואין להאריך.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק צ״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.