תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק מ״ג סימן ב׳

הלכך הקונה סכין ישן מן הגוים שתשמישו על ידי האור צריך ללבנו באור ואחר כך להגעילו בחמין מפני שאדם חס על סכינו ואינו מלבנו יפה כדתניא בתוספתא פעמים שאדם חס על סכינו ואינו מלבנו יפה, אבל סכין שאין צולין בו בשר אלא פעמים שחותכין בו בשר רותח מן השפוד הנהו לא בעי ללבוני אלא מגעיל ברותחין ודיו בשיטת רבינו יעקב זצ"ל ומביא ראיה לדבריו דאמר בירושלמי שלהי ע"ז גבי ההוא סכין שפה והיא טהורה אמר ר' בא הדא דתימר בסכין קטנה אבל בסכין גדולה מלבנה באור ומפרש בקטנה כעין אותן שלנו שאין רגילות להשתמש בהן על ידי האור אבל גדולה שרגילות להשתמש בהן על ידי האור מלבנה. וכשמלבו סכין שתשמישה ע"י האור או מגעיל סכין שתשמישו ברותחין אי כל הכלי בלע צריך כולו ללבן או להגעיל אי מקצת בלע אע"פ שנאסר במקצתו, דחם מקצתו חם כולו אין צריך ללבן או להגעיל כי אם עד מקום שבלע דכבולעו כך פולטו. וכלי שנכנס כולו לאיסור אינו יכול ללבנו או להגעילו לחצאין כמו שהיה מדקדק הרב ר' ברוך ברבי יצחק זצ"ל מריגנשבורק. וכשמגעיל כלי גוים או כלי חמץ אם אינן בני יומן מותר להגעילן אפי' בפחות מששים ולא גזרינן אטו בני יומן ואם הן בני יומן מגעילן ביורה שיש בה מי הגעלה ששים כנגד האיסור ולאחר הגעלה צריך לשוטפו בצונן שיש לסמוך על פי' רבינו יצחק בר' שמואל זצ"ל לקיים המנהג עכ"ל.