מקובלני מרבותי שכל איסור והיתר הנמלחים יחד שאין שייך בו ענין בטול ששים דהא בעינן בבישול ניער וכסה, אלא דינו בקליפה לפי אומד הפיעפוע כדאמר' בפסחים (ע"ה ב') נטף מרוטבו וכו' יקלוף את מקומו, ואם כחוש מאד ונמלח כשאינו נאכל מחמת מלחו או נצלה קולף ואוכל עד שמגיע לאיסור כדתנן ירך שנתבשל בה גיד הנשה וכו' עד לא שנו אלא שנתבשל בה אבל נצלה קולף ואוכל עד שמגיע לגיד, וכוליא בחלבה כו' מיירי, שהיה רב החלב והיה מפעפע בכולה, אבל אם היה מעט קולף עד שיעור הפיעפוע כדתנן בזבחים רקיק שנגע ברקיק וחתיכה שנגעה בחתיכה אין אסור אלא מקום שנגע, ועוד יש ראיות הרבה לדבר עכ"ל. אכן אבא מארי זצ"ל כתב בתשובה ששייך ענין בטול ששים גם במליחה וכן נוהגים העולם.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק מ׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.