כתב בספר המצות דתניא במכילתא כל מלאכה לא יעשה בהם לא תעשה אתה ולא יעשה לך חברך ולא יעשה לך גוי ונראה לו שאינה אלא אסמכתא מדשרינן ליתן כלים לכובס נכרי וכן עורות לעבדן בבית הגוי ואי אסיר מדאוריתא לא היה ראוי לחלק בין בביתו של ישראל לבביתו של הגוי ומיהו לשון לא יעשה הכתוב בתורה משמע קצת שהיא דרשה גמורה ע"כ דבריו. ולי נראה שדרשה גמורה היא ואסירה מדאוריתא היכא דלא קצץ דבדישראל קא טרח אבל היכא דקצץ גוי בדנפשיה קא טרח והיה מותר מן התורה אפילו בבית ישראל אלא שרבנן החמירו ולא התירו אלא בביתו של גוי.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק ל׳ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.