תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק רנ״ז סימן ב׳

תשובה. הדין עם שמעון אעפ"י שקיימא לן כשמואל (ב"ב מ"ב ב') דשותף כיורד ברשות דמי לומר שנוטל בשבח המגיע לכתפים ובשדה שאינה עשויה ליטע כשדה העשויה ליטע ופר"ח זצ"ל שהשותף שלא טרח נוטל בשבח המגיע לכתפים דהיינו ענבים העומדות לבצר ותבואה לקצר אעפ"י שזה טרח בגופו ובכתפיו עד שהשביחו ובשדה שאינה עשויה ליטע כשדה העשויה ליטע פירוש שאם הוציא הוצאות על שנטעה אין חברו יכול לומר כיון שאינה עשויה ליטע לא היה דעתי לנוטעה ולא אפרע מה שהוצאת דשותף כיורד ברשות ופירוש זה עיקר דלפי זה מתיישבות הגירסות שפי' וא"כ ה"נ שמעון חייב לפרוע חלקו ועוד הרי שמעון מודה דניחא ליה אלא שלא רצה ליתן לו כלום כי אם שרצה להניחו לישב בבית, וכיון דניחא ליה חייב מידי דהוי אהיכא דאמר ליה רבינא (ב"ב ה' א') גלית אדעתך דניחא לך ופרק קמ' דב"ב ופ' השואל דאמר ליה רב לההוא דגדר ומנטר ליה גלית אדעתך דניחא לך אעפ"כ נ"ל כאן דהדין עם שמעון שישב בבית כשיעור יציאותיו ואינו חייב לפרוע לו מעות מזומנים כדאמר' בב"מ (קי"ז א') הבית והעלייה של שנים שנפלו ואמר בעל העליה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה הרי בעל העליה בונה את הבית ויושב בתוכה עד שיתן לו יציאותיו ועתה בין לרבנן בין לר' יהודה כיון דע"כ ברשותו בנה הבית לעליה משתעבד, ויפרע לו מיד מעות מזומנים אלא יכול לומר לו תשב בבית עד כדי יציאותיך דהא אין ידו על התחתונה ואפילו ביש לו מיירי התם מדקאמר והוא אינו רוצה, ה"ה כאן. ושלום כחפץ חיים בן הרב ר' יצחק נב"ה.