תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק רנ״ד סימן א׳

ראובן טען על שמעון השכנת טס של זהב עבור הצדקה והושלש אותו הטס בידי ושלחה זוגתך אצלי ליתן לה הטס שהיתה רוצה למוכרה ולא אביתי ליתנו לשלוחה והולכתי לה בעצמי ומצאתיך לפני פתח ביתך ואמרת לי תנוהו לזוגתי וכן עשיתי ועתה אתה לקחת הטס מידי זוגתך החזירהו לי ושמעון השיב אם נתת כלום לזוגתי תתבענה לדין ואני לא אמרתי לך מעולם ליתן לה. נראה שאפילו אם לא אמר שמעון לראובן ליתן הטס לזוגתו שחייב להחזירו לראובן שכך כתב רבינו אבי העזרי זצ"ל וז"ל דהמפקיד פקדון לאשה אם טענה אכלתיהו או הוצאתיו בצרכי רואה אני שהבעל משלם שהנשים אפטרופוס בנכסי בעליהן בזמן הזה ונושאות ונותנות והוין שלוחי בעליהן והוית לה כבא בהרשאה דפסקינן (ב"ק ע' א') שליחא שויה ובשליחות בעלה הוציאה ואכלה עכ"ל ק"ו כאן שהמשכון בידו ועוד לא יהא אלא אחר אם היה ראובן מפקיד משכון זה ביד אדם אחר והיה בא שמעון ונטלו מידו פשיטא שהמפקיד היה מוציאו מיד שמעון כדשלח רב הונא בר חייא פ' הגוזל קמא (ק"ח ב') נגנב באונס והוכר הגנב אם שומר חנם הוא רצה עושה עמו דין רצה נשבע ואוקמיה רבא שקדם ונשבע ורצה נשבע פירוש רצה עומד בשבועתו והבעלים יפרעו מן הגנב וקיימא לן הכי כמו שפסק האלפסי ורבינו אבי העזרי זצ"ל, ועוד לא יהא אלא גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו, דאמר רב חסדא פ' הגוזל בתרא (קי"א ב') רצה מזה גובה רצה מזה גובה וכוותיה פסק רבינו אבי העזרי זצ"ל. חיים בן הרב ר' יצחק נב"ה.