תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק רנ״א סימן ד׳

ועוד טען אחד מן האחין על יששכר נתתי לך רבית מידי לידך ג' זקוקי כסף ו' ליטרא הליי"ש ואותם תחזיר לי, ויששכר משיב מזה לא אשיב לך כלום כי כל התביעות שהיו לנו מעולם מזה על זה מחלנו זה לזה בשעת הפשרה כי כך כתוב בכתב הפשרה וכל התביעה מחלנו ואין לזה על זה יותר תרעומת לא משוה זוז ולמעלה ולא משוה זוז ולמטה ואחד מן האחין אומר לא מחלנו כי אם מתביעה של הבית. תשובה נ"ל שגם המלוה משמע מדבריו שמודה שכך היה המעשה אלא שרוצה ליפטר מטעם וא"כ הוא אעפ"י שאינם נאמנים לפטור עצמו מן העדות כדרבא פ"ק דסנהדרין (ט' ב') דאדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע מ"מ ראוי לעונשם ולנדותם ולהחרימם על ככה היו עדים בדבר היו פסולים לעדות ולשבועה אפילו לפי דברי הגאונים שפירשו (כ"ה א') ברבית דרבנן אין הלוה פסול, הכא רבית קצוצה דאורייתא מיד ליד הוא וכ"ש לפי דברי אבא מארי זצ"ל שפירש דאפילו ברבית דרבנן שניהם פסולים ודבריו כתובים באור זרוע מ"מ כיון שאין עדים ישבע המלוה שאינו כך כי ריצב"א זצ"ל השיב שבכל דבריו שייך שבועת היסת ולא מהני טעמא דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן אלא דלא מפקינן בטענת גנובי כמו בטענה שאמר אבל למפטר משבועה לא מהני האי טעמא והתשובה כתובה באור זרוע ס"פ הכונס ולא דמי לגזלן ומלוה ברבית ידועה שפסולים לעדות ולשבועה כמו שפירש התוס' משם הרב ר' יהודה חסיד זצ"ל פ"ק דב"מ (ה' ב' תד"ה דחשיד) במסקנא דחשיד אממונא חשיד אשבועתא לא אמרינן. ושלום כחפץ חיים בן הרב ר' יצחק נב"ה ומטעם מחילה אינו יכול ליפטר כי המחילה בטילה כדפרישת לעיל.