תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק ר״ח סימן א׳

ראובן חייב לשמעון ארבעים ליטרין הלייש וכשתבעו נדר ליתן לו הוצאת שנה וליטרא מעות מזומנים שימתין. לו שנה ומשכון נתן בידו שבכלות השנה יפרענו מ' ליטרא. נראה דזהו אבק רבית כדמשמע ריש איזהו נשך (ס"א ב') דקאמר אמתני' דהרי חיטך עשוית עלי ע"כ רבית דאורייתא קצוצה, מכאן ואילך אבק רבית ואינה יוצאה בדיינין דכר' אליעזר קיימא לן ואעפ"י שלשם לא קצב ליתן לו וכאן קצב, כיון דשלא בשעת הלוואה קצב אלא כשתבע חובו הוי אבק רבית שכך כתב רבינו אבא מארי זצוק"ל שכתב רבינו משה ב"ר מיימון וז"ל שהמלוה את חברו ולאחר זמן תבע את חובו ואמר לו הלוה דור בחצרי עד שאפרע לך חובך הרי זה אבק רבית, לפי שלא קצץ בשעת הלוואה שנאמר לא תתן לו בנשך עכ"ל הרי כתב בהדיא שאין זה אלא אבק רבית וכן גם כאן, על כן אם כבר גבה הרבית מאותם מ' ליטרין אין הדיינין מוציאין אותם מידו, ואם יאמר הלוה מה שנתתי לך תזכה לי בקרן ודאי אם לא היה לו משכון היה כן אבל עתה שיש לנו משכון לא נוציא המשכון מידו כרב אשי דפ' איזהו נשך דאמר כל סלוקי בזוזי אפוקי ממונא הוא וכן כתב רבינו אבא מארי זצוק"ל שכתב המיימוני כרב אשי.