העושה סוכה או לולב לעצמו יברך שהחיינו (סוכה מ"ו א') אעפ"י שיכול לעשות מתחלת השנה ובלבד שיעשנה לשם חג, ומעתה העושה ציצית לעצמו או תפילין למה לא יברך שהחיינו וגם בציצית בעינן טויה וצביעה לשמה ומסתמא גם העשיה, ושמא מחמת שאין זמנה קבוע מזמן לזמן אע"פ שלילה לאו זמן ציצית הוא מ"מ לא נראה לחכמים לברך זמן אלא בדבר חדש או מצוה הבאה מזמן לזמן בשנה לכשיגיע זמנה אי אפשר כלל לבטלה אבל ציצית לאכסויה לא חייבה רחמנא.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק קצ״ה סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.