תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק קע״ט סימן ב׳

ונראין הדברים שהוא ערב בשעת מתן מעות כיון שהשר הוא מוחזק עתה בו ובכל מה שיש לו ועל ידי ערבות של זה מניחו ליכנס לנכסיו א"כ כשעת מתן מעות דמי, ומכח שהערב חייב לשר כמו כן אלו שערבים לו להחזיר הפסדו חייבין ואפילו אם לא תדמה לערב דבשעת מתן מעות מ"מ דינא דמלכותא כך הוא דאפילו בלא קנין גובה מן הערב וכמו שהשר מוציא מן הערב בלא קנין שכך דיניהם, כמו כן זה הערב יוציא הפסדו מן הקרובים שערבו כנגדו ולא יוכלו לומר לא היה שם קנין כיון שעיקר ערבות בא מכח שאין שם קנין ולא עוד לא יהא אלא דינא דגרמי שזה בורח וגורם לזה להפסיד ויודע היטב שהשר יכריחנו ויגבה ממנו הערבות הכל והרי הוא כמו ערב דב"ד שאין צריך קנין ואין נראה לחלק בין הבורח שודאי חייב לשלם הפסד של ערב, ובין קרוביו של בורח שנכנסו בערבות לערב זה שהרי גם הם חייבין מדינא דגרמי שעל ידו נכנס הערב בערבות נגד השר וכשבורח הנערב גורם הפסד לערב כי אלמלא ערבות של קרובי הבורח לא היה נכנס לערבות נגד השר וכ"ש אם אותם הקרובים הערבים סייעוהו לבורח ועל ידיהם ועל עצתם ברח, וכל זה הענין דין מסור לחייבו בהפסדו של נמסר, וכ"ש כאן שזה עשה טובה שלא יתפסנו ולא יגזול כל מה שיש לו ושם נפשו וממונו תחתיו ועל ידו נצול אין לך שעבוד גדול מזה ובוודאי שעבד נפשיה, ועוד לא גרע ממוכר קרקע לגוי במצר חברו דמשמתינן ליה עד דמקבל עליה כל אונסיה דאתיא ליה מחמתיה ועוד דמזקנים אתבונן דרבינו יעקב עשה תקנה אחת באגרת המתחלת מי משלנו אל מלך ישראל וכתב על כל בן ברית איש ואשה גזרנו באלה אשר יתערב נגד השרים היושבים תחת שלטון משיקוע שום אדם ואם ח"ו יעבור על גזירתנו גזרנו על המתערב שלא יפפצצו ועל כל בני ברית גזרנו שלא להושיב ב"ד על ככה, אך על היהודים היושבים תחת השלטון לא גזרנו שלא לערבם, ומשם אני למד שצריך לפצות כל המתערב עבור חבירו ובא לו הפסד על ידי הערבות בדיניהם שמקבל בדבורו נגד השר והם אינם יודעים ואינם חוששין לשום קנין, עוד אומר אדם גדול שיושבי קפוניא אומר' שיש חרם לפצות הערב שבא לו הפסד מערבתו ושמע כן מיושבי שלייזר והעוזר יהיה לנו לעזר. תשובה זו שסיימתי העתקתי מתשובה שנעתקה מכתיבת יד של הרב ר' משה תק"ו זצ"ל.