תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק קס״ז סימן ב׳

הנני שואל מאת גאוניי, ראובן למד לפני משה ולוי השאיל ספרו למשה, ומשה השאיל הספר לתלמידו ראובן לפלפל בו הלכה בביתו של ראובן וחייב משה לאביו של ראובן ממון ועיכב אביו של ראובן אותו ספר בחובו ואינו חפץ להחזירו למשה, ועוד חרק שן וגיזם אביו של ראובן על משה ואומר לו אמסור אותך בידי גוים ומשה היה ירא ממנו וכתב לו שטר שהשכין לו הספר ועתה לוי תובע ספרו ממשה ומשה קובל על אביו של ראובן ואומר מעולם לא השכנתי בידך אלא לראובן בנך, והייתי משאיל לחזור בו הלכה, ומה שכתבתי משום יראה עשיתי ויורני המורה אם חייב להחזיר לו הספר אם לאו שהרי הלוואה היתה קודם לכן קודם לקיחת הספר אלא בשביל שראה שלא היה למשה מה לפרוע לו עיכב הספר ולא נתן הספר בשעת הלוואה, אי איכא לדמוי להא דאמר בהגוזל בתרא (קט"ו א') אבימי בר נאני חמוה דרבינא הוי מסיק בההוא גברא זוזי כו' ומסקנא הימוני הימניה כי היכי דהימניה מעיקרא ומסקינא הילכתא כרב כהן וכ"ש הכא שעומד וצווח שאף באחרונה לא נתן לו אלא מפני היראה, ועוד לא ישאיל שום אדם ספר לחברו ולא יהיה לו במה ללמוד ואור ישראל יסכים עמך. ועוד מנהג פשוט במקום הזה אדם נותן פרקמטיא לחברו היום שוה זקוק וחברו מקבלו הימנו בזקוק וחצי ולוקחים ופורעים ומוחלין זה לזה ויורני המורה אם יעיז פעם אחר ויאמר איני רוצה לפורעך אלא כמו שהי' החפץ שוה בשעה שקבלתי ממך כי רבית היא שאתה לוקח עלי יותר אם שומעי' דבריו או לא, חדא משום נעילת דלת בפני לווין אם שייך לומר הפקר ב"ד הפקר, ועוד שלא להוציא לעז על הראשונים, והשיבני מורי ר' קלונימוס ב"ר יהודה הדין האמת והשלום.