תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק קנ״ח סימן ב׳

ראובן טען על שמעון מקום שהעמדת תיבתך אין לך ולי אלא דריסת הרגל לבד וכן חלקנו הבית בינינו וגם הוספנו לך בחצר שלשה פעמים כנגד אותו דריסת הרגל, ושמעון משיב אדרבה הבית נחלק כך בינינו שיש לי להעמיד באותו מקום כל מה שארצה ובלבד שאניח לך דרך שלא אעכב לך מדריסת הרגל וכשתרצה להכניס חבית למרתפך אך יש לי לפנות תשמישי משם. הדין הוא כאן ששמעון אומר שכך נפל לו הגורל אם יש עדים לשמעון שהחזיק ג' שנים בהעמדת התיבה בלא מחאה הואי חזקה דתנן כל חזקה שיש עמה טענה הוי חזקה ואם אין לו עדים או שטר אחרי שמוחזקים שניהם בדריסת הרגל צריך להסיר התיבה ואם יאמר שמעון ראובן יודע שכך נפלה הגורל והחלוקה אז ראובן יקבל ברכה שאינו כך, ול"נ שאפילו החזיק ג' שנים לא הוי חזקה דתנן ס"פ חזקת הבתים (נ"ז א') ואלו דברים שאין להם חזקה היה מעמיד בהמה בחצר חבירו ומסיק רבינא בגמרא דשותפין לא קפדי אהעמדה ואפילו החזיק ג' שנים לא הוי חזקה ואפילו לרב נחמן אמר רבה בר אבוה דבחצר קפדי אהעמדה, הכא שאין לו אלא דריסת הרגל שמא חשיב כרחבה דאהעמדה לא קפדי, הלכך אפילו החזיק כמה שנים בהעמדת התיבה לא קני ואין צריך להאריך כאן מהאי דאחזיק להורדי (ב"ב ו' א') דפירש ריב"ם דכל היכא שאינו בא להחזיק בגוף הקרקע אלא בתשמיש בעלמא אין צריך להחזיק ג' שנים דהכא בשותפין עסקינן.