תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק קנ״ה סימן א׳

כד הוינא בשמעתתא דמורדת (כתובות ס"ד א') לא מסקינא מינה אפילו כדמסיק תעלה מבי כרבא אכן בזו האשה שכתבתם מכל אורך הדברים לא הבננו שמורדת אלא לפי שמאיס עליה ודבר זה עלה בידינו מרבותינו ז"ל דכל היכא דאמרה מאיס עלי כופין אותו להוציא לאלתר בלא כתובה ותוספת. אכן מה שהכניסה תטול וכן דן מורינו רבינו מאיר זצ"ל כמה פעמים ולבסוף בהיותו בנורנבורק פירש לקהלות הקודש שבריינוס שתיקנו שאפילו מה שהכניסה לו לא תטול, ואיני יודע אם פשטה תקנה זו ובנדון דידן שרוצה לדמותו לבעל פוליפוס (שם ע"ד א') לפי דעתי אין נראה כל כך מדאמר רב יהודה אמר שמואל (שם) ריח החוטם במתניתא תנא ריח הפה ואם יש לדמות כל הריחות לא אצטריך שמואל לאוסופיה על מתניתא אכן כיון שהוא מוכה שחין כפינן ליה להוציא ולפי דעתי אפילו אינו מוכה שחין אלא בראשו ולא בגופו אם היינו בקיאים לידע שהוא מן כ"ד מינים שהתשמיש קשה להן ומפני שחמקתן נ"ל פי' שמחמת התשמיש נימוק בשרו שבמקום השחין ופעמים בא לידי סכנה שאל"כ וכי אם הוא מוכה שחין בידו או ברגלו ויקשור בגד על מכתו בשעת תשמיש לא יוציא עד שיהא כל גופו מלא שחין ולא נדע שיעור כמה יהא מוכה שחין שיוציא, ומחמת שאין אנו בקיאין לידע אם הוא מכ"ד מינים שהתשמיש קשה להם אין בידי לכופו ליתן כתובה אבל יוציא על כרחו מתקנת רבותינו הגאונים כי נראים הדברים דמאיס לה מתוך העדיות וטענת עצמו.