הוזקקנו לישב בדין ארוסה שתבעה לארוס לבא לבית אביה לאסוף ולכנוס, והשיב אבי הארוס בהרשאת בנו להשיב קבלתי עלי להביא את בני שמה וכן עשיתי לאחר שקידש בני על יד שלוחו וחמיו פסק בשעת השידוכין להלביש בני כראוי ולהשכיר לו מלמד חשוב וכאשר היה אצלו שנה החזירו אצלי ולא ידעתי מה היה לו ולא פירש בשלום בני ובשלומי, ובני נתבטל מתלמודו והוצרכתי לפרנסו בדוחק גדול חמשה שנים ופללתי רבים לבקשו לתת לבני הצאותיו כאשר נדר, ואני החתום מטה מעיד שכמה כתבים שלחתי לרחם כי היה שרוי בערום וחוסר כל ולא השגיח להשיב דבר, ושוב נודע לנו במכתב שאינו חפץ בדיבוקו כלל כי אם בפרידה, כי לא מצא חן בעיניו שלא היה כרצונו, ועתה טוען אבי הבן אני עשיתי את שלי ושלחתי בני שמה והוא בייש את בני שאפילו הייתי חפץ שהי' הולך שמה לא היה הולך וגם ירא לגור ביניהם שכמה בני אדם התרו בו שלא לשוב שם כי שמענו מפי משרתיו שאם יבא שמה יעשו לו היזק בגופו אם לא יגרשנו על כן בני אינו רשאי כלל לבא שמה אך אם ישלח בתו ארוסתו לכאן יכניסנה כמשפט הבנות.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק קמ״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
