אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא (כתובות צ"א א') הלכתא אחד בחייו ואחד במותו יש להן כתובת בנין דכרין ודוקא אחר מיתת האם כדפירש בתוס' בכל הספרים גרסי' באים בניה של זו אחר מיתת אמן ובבני שניה איירי דאי בבני ראשונה פשיטא דאחר מיתה ולא היה צריך לפרש, ושנייה דנקט לאו משום דיוקא דהא איכח שקלי, לזה לא הוצרך דפשיטא דשקלי דבהא לא שייך אנצויי למ"ד אמוחלת כתובתה לבעלה דאין לה כתובת בנין דכרין ואין שייך בזה אנצויי שיפסידו גם האחרות ואטו אם לקחה הראשונה בחיי בעלה מנכסי בעלה כשעור כל כתובתה וכי עדיין יגבו בניה כתובת בנין דכרין, הא ליתא דהוי כאלו לא כתב לה אביה כלום שהרי מה שכתב לקחה וכן במוכרת אי לאו דזוזי אנסוה וכן אם אבי הראשונה כתב לה ואבי השנייה לא כתב לה פשיטא שבני הראשונה יטלו ולא בני השנייה אי לאו משום דלא פלוג רבנן, וכן גם כאן אם השנייה תגבה מה שכתב לה אביה ותוציא, מה יאמרו בניה ולא שייך אנצויי אלא ביורשי השניה ולא בשנייה עצמה לפי שהכניס אחר מיתת אמה חולקין נכסי האב ביניהם, ואלו נוטלין יותר מאלו, ושמא לא הוצרך לאשמעינן דיש לה אלא בשלא נשבעה ומתה ומשום הכי נקט לאחר מיתה דאי בחייה יש בידה לישבע ופשיטא דיש לה מטעם דפרישית.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק קל״ז סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
