מים שהנחתום מטביל בהם את הגלוסקין פסולין וכשהוא מדיח בהן ידיו כשירים (פ"א דידים מ"ה), ובתוספתא כשהוא נוטל ידיו ונותן על גב ככרות אם נשתנו מראיהן פסולין ומדנקט מדיח ונוטל משמע דכשירין אעפ"י שנתכוין להדיח ידיו או ליטלן מדלא נקט הטביל ידיו ונתן על גבי הככרות, ועוד מדקתני בתוספתא אם נשתנו מראיהן פסולין אם ידיו נקיים ויפים ואינו מטבילן במים כי אם ליתן מים על הככרות, איך ישתנו מראיהן מזה, ושמא מחמת שמשמש בככרות וטח פניהם במים אי אפשר אם לא ידבק מן הבצק בידיו, וכשיחזור ויטבילם במים לטוח שנית את הככרות ישתנה מראיתם מחמת כן, ומ"מ מדנקט מדיח ונוטל ולא נקט מטביל ידיו במים או נוטל מן המים בידיו וטח בהם פני הככרות היה נראה שאפילו אם מדיח ידיו או ניטלו כיון שאינו מתכוין בשביל ידיו אלא לנקותם שלא יתלכלך הככרות דכשרין ורבינו משה בר' חסדאי פירש מדיח בהם כדי לצנן אבל הידים הם נקיים עד כאן לשונו, ולא הבנתי החילוק יפה.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק קל״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.