ועל כף חולבת שאינה בת יומא שתחבוה בקדירה של בשר דהשתא התבשיל מותר מטעם נותן טעם לפגם אבל על הכף אם חזרו ותחבוהו מי בעי ס' או לא דבשלמא בשל חלב פשיטא דבעי ס' להתירו כשהיא בת יומא אלא בשל בשר מאחר שנאסרה הכף מי בעינא ס' או לא או שמא לא נאסרה הכף אלא לכתחלה כמו שהיתה מעיקרא משום נותן טעם לפגם דאסור לכתחלה, ואגב אורחא אלמד לכל הפחות קשיא אחת שקשה לי פ"ק דבבא קמא, חומר באש מבשור שבשור אינו מועד מתחלתו, ואם פלגי נזקא קנסא קשה אדרבה חומר בשור טפי דאיש מדינא חייב ושור אחמירו עליה בפלגי נזקא, משה בן הר"ר ברוך יש"ב.
תשובות מהר״ח אור זרוע · חלק קט״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Maharach Or Zarua Responsa, Leipzig, 1860
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות מהר״ח אור זרוע, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.