כרך של רומי · חלק ט׳ סימן ג׳

שאלת על חד מהתלמידים ששימש לפנינו בישיב' ועכשיו זיכהו ה' והתלמד חכמת הרפואה ויצא בדימוס עם סמיכתו מבית ועד הרופאים אבל ידוע לרבינו נר"ו מה המה החוקים אשר לא טובים המחוקקים על אומתינו במלכות זה שאין ביד שום רופא ישראלי להשתמש בסמיכה זאת כי אם דוקא בתוך עמנו מן האגף ולפנים וידוע כי בתוך הישראלים אינו מספיק מים ומזון מהטעמים הגלויים והידועים לרבינו נר"ו אשר שימש בקהלתנו זאת יע"א עומדות וישיבות ועתה כי באו הצרפתים לשומרי המגדלים והחומות מטבע אנשי החיל לטעת בתוכם בית החולי' הוא הנקרא אוספי"דאל וגדולי הצרפתים נתנו עיניהם בתלמידו ההגון להיות לרופא הכולל בבית החולים הנז' כי יודע צדיק שיחל"א כי הצרפתים דתיהם שונות בענינים כאלו ואין נותנין הפרש בזה אם יהיה הרופא ישראל או מאומה אחרת כי הכל שוה להם והחכמה והשלימות הם המה היסודות המוסרים להם ולכל מי שדעתו שלם והתלמיד הנחמד הרבה טרח ויגע כדי להגיע לגדר זה והרבה הוציא ועכשיו ביתו ריקנית וכל בני ביתו הם בגדר הצורך ההחלטי כנודע ומפורסם לרבינו נר"ו וע"ז ברצונו לחבק מינוי זה בכל כחו וגם גדולי הקהלה כולם פה אחד עיניהם תלויות אל ענין הנוכחיי כי בו יוסר החרפה והרעבון מעל עמנו ומבתינו אלא שתלמידו חושש שמא מי יודע יזדמן איזה ענין הגורם לחילול שבת ובפרט בענין כתיבת רשימת הסממנים והרפואות בכתביהם שונות העל אלה נפשו לשאו"ל הגיע מה יהיה משפטו ומעשהו אם לחבק אם להרחיק מחבק. על הכל יבא דברו ויבא שכמ"ה.