שאלה ליעיין מר לענין דינא לכתחילה ישראלים הדרים בשדות רחוק קצת מן העיר והם בתוך התחום וחפצם ומאויים להתפלל עם הציבור. ולא יוכלו לבא לב"הכ על דגליהם מחמת זקנותם אם יכולים לילך בקרון ובהמות שלהם ונכרי מוליכו דלא נעלם מזיו עינו תוספות בריש פרק מי שהוציאוהו שכתבו וז"ל רצה רשב"ם ז"ל להתיר ליכנס בקרון בשבת ונכרי מוליכו חוץ לתחום וחזר בו משום יפגעו בו לסטים או שמא ישכח וירד ואין לו אלא ד' אמות ור"י אוסר אפי' ליכנס בערב שבת כיון דאפשר לירד בשבת ועוד אם בהמה מנהיג בקרון פשיטא דאסור להשתמש בבעלי חיים שמא יחתוך זמורה עכ"ל ולזה עמד השואל ושאל אם זהו דוקא בשבת וחוץ לתחום אבל ביום טוב ובתוך העיר דליכא שום חששא לחתיכת זמורה אם מותר לכתחילה לילך בקרון ובהמתו של ישראל ונכרי מוליכו דלמען ינוח כתיב אבל ביום טוב אינו מצווה על שביתת בהמתו והא דאמרינן אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש אליבא דב"ש היא וב"ה מתירים כמה דברים ואם אסרינן בבהמה של ישראל משום דשמא ילך גם בשבת ועובר על שביתת בהמתו אם הקרון והבהמה. של נכרי המוליך הקדון מהו? לכל זה יורנו המורה ושכמ"ה ב"ד החותם באהבה נאמן בברית ואהבת מעלתו:
כרך של רומי · חלק ז׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.