כרך של רומי · חלק ה׳ סימן ג׳

השינוי השני: הוא שמרן כתב כעסת עליהם אינם יכולין לקבל והוא באמת נוסח שהתפלל חוני המעגל המובא בתענית דכ"ג ע"א. אלא שהרשב"ש ז"ל בנוסחתו אשר סידר כתב: ויהי רצון מלפניך שלא תכעוס עליהם שאינן יכולין לקבל. וכד דייקינן שפיר האמת עם הרשב"ש בשנותו מנוסח חוני המעגל. והטעם מבואר ופשוט שכיון שהרשב"ש הרכיב תפלת ריב"א כ"ג ותפלת חוני המעגל ועשאן תפלה אחת. א"כ כיון שכבר התחיל בתפלת ריב"א כ"ג והיא: שיכבשו רחמיך את כעסיך ויגולו רחמיך על מדותיך הרי אין כאן כעס. או כמו שתאמר תפלה שלא יכעוס. ואחר שסידר התחלת תפלתו באופן זה. איך יסיים. כעסת עליהם אינן יכולין לקבל? מלבד שאינו ממשפט הלשון. עוד זאת דהוו כמעט תרתי דסתרן וכמובן. אבל באומרו: יהי רצון שלא תכעוס. הוי תפלה כעין מאי דפתח בה שיכבשו רחמיך וכאן מוסיף טעם על תפלה זו. יהי רצון שלא תכעוס יען אינן יכולין לקבל והוא סדר נאה ומשובח הא לאו הכי הוי התפלה שהתחיל בה בדרך ריצוי ומסיים בה: כעסת עליהם אינן יכולין לקבל. כמתפלל בזרוע. וע"כ סידר הכל בדרך ריצוי ושפתים ישק. וראיה לדבר דלא איכפת לן אי שינה ממטבע חוני המעגל שהרי הוא התפלל שיפסקו הגשמים. ויהיה ריוח בעולם והרשב"ש וגם מרן ז"ל שהביא בשמו סידר. ויהי רצון שיהיה ריוח בעולם. והוא האמת דאיך נתפלל שיפסקו הגשמים דמשמע מכל וכל ואנו צריכי' לגשמי רצון ברכה ונדבה? ולזה לא סידר כי אם שיהא ריוח בעולם. ואין להביא ראיה מחוני המעגל כי הוא היה כבן המתחטא אצל אביו. ואם יפסקו הגשמים מכל וכל היה חוזר ומתפלל ונענה ומי כמוהו? לא כן אנן יד עניי צריך שתהיה התפלה שגורה בפינו מבלי שום פקפוק והוא ברור. וכן איתא בירושלמי ועיין יפה מראה בביאורו לשם. ולקמן נרחיב הדיבור בזה: