כרך של רומי · חלק ה׳ סימן א׳

מעשה בא לידי פה רומא בשנת התרי"ב שהתחילו הגשמים ביו"ד חשון והתמידו עד ראש חדש כסליו ועדין בהיום הזה מתמידין והולכים וטשטשו הקרקע הפלא ופלא וכבר עלה השער על חד תרין וכל עובדי אדמה בוכים למשפחותם מבקשים ללחם ואין. וע"כ נתתי אל לבי לעמוד על שורשן של דברים וראיתי למרן הב"י ז"ל בא"ח סימן תקע"ז שהביא תשו' הר"ש בר צמח על כעין נדון זה ובקשתי אחריה בתשובות התשב"ץ ובתשובות יכין ובועז ולא מצאתיה ושוב חפשתי בתשו' הר"ש בנו ומצאתיה לארכה ולרחבה בסימן קע"ג וראיתי שפלפל כחכמה וברר הדברים כשמלה וזו הלכה העלה. שמה שאמרו בגמרא שאין מתריעין על רוב גשמים שאין מתפללין על רוב טובה היינו כשאין מזיקין ומקלקלין אלא שהם לטורח על הבריות בלבד. הא כל שיש בהם היזק מתרעין. והדבר הזה כמעט שאין להביא עליו ראיה שמחיוב השכל הוא. שכל מה שיקלקל ומפסיד. רעה הוא ולא טובה. ולא אמרו אלא על רוב טובה. אבל על הרעה וכ"ש כשהיא מרובה מתפללין עד שיענו ואין צריך שיהיו כל כך מרובין וכו'. עכ"ד יעו"ש בד"ל סוף ע"א וכן כתב שם בתחילת העמוד כיעווין בדבריו באורך שנסתייע מכמה פוסקים. ומדברי רש"י המפורשים והמבוררים. ולדעתי הם דברי הטור מבוררים: שהרי פסק מתפללין על כל צרה שלא תבא עליהם. חוץ מעל רוב הגשמים שאין מתפללין על רוב הטובה. וה"מ בארץ הרים שצריכה לרוב גשמים. אבל ארץ מצולה שרוב גשמים קשין לה. ולא עוד אלא שמפילין עליהם בתיהם אין לך צרה גדולה מזו ומתפללין עליה ע"כ. הנך רואה שתחילת דבריו כמעט אינם מובנים דמתחילה קורא אותה צרה. שהרי כתב מתפללין ע"כ צרה שלא תבא חוץ מעל רוב הגשמים. נמצא דרוב גשמים צרה שמה ובכלל היתה. ולמה יצאת? מפני שהיא רוב טובה. ובאמת הדבר קשה אי ספרא לאו סייפא. אי צרה שמה. לא הויא לא טובה ולא רוב טובה. ואי הויא טובה או רוב טובה. למה נקרא שמה צרה? אלא מוכרח אתה לומר דצרה היא לגבי טורח בני אדם ומיעוט משאם ומתנם. וחולאי הנזילות והדומה להנה הגורמים ריבוי הגשמים. וסד"א דמתפללים על זה. וכמו שפסק לעיל בסימן תקע"ו סעיף יו"ד (ש"'ע) דמתפללין על מיעוט משא ומתן כ"ש הכא דאיכא בהדיה חולאים רעים וטורח בני אדם. ע"ז כתב שאף על פי שצרה היא עכ"ז יען שהם באים על רוב טובה ושפע וברכה רבה וברבות הטובה רבו אוכליה וכמ"ש רז"ל כי יהיב רחמנא שובעא לחיי הוא דיהיב. על זה אין משגיחין על אותו צער והחולאים הגורמים ריבויים כי בתר טובתם והשפעתם אזלינן. ומי לא ידע כי קשה יומא דמטרא ביומא דדינא? ואי לא הוו צריכין עלמא להם. הוו בעו רבנן רחמי עליהו וכמ"ש בגמרא. אלא ודאי דאין מתפללין כל עיקר על ריבוי טובה. אפילו שלפי שעה גורמין איזה חולאים וטורח ומיעוט משא ומתן. כיון דעיקרן לטובה ולברכה. אבל אי מלבד כל הצער הזה. עוד זאת שגורמין רעב ויוקר השערים מפני שמטשטשין את הקרקע. או שמפילים להם הבתים. הרי כי מלבד שאין בהם ריח הטבה לעולם. אלא אדרבא הם לענוש ולשרשי. הא ודאי אין לך צרה גדולה בכל הצרות גדולות הניכרות שם בסי' תקע"ו ובודאי מתפללין ומתריעין בכל תוקף וחוזק עד שיהיו נענים ולזה סיים הטור וכתב וה"מ וכו'. ר"ל ה"מ שקרינו אותם רוב טובה כשבאמת כן המה שעל זה לא משגחינן על הצרות הבאות באמצעותן מזרם מים רבים אבל אם אינם גורמים רוב טובה בעצמם כי אם רוב פורענות כגון שמטשטשין את הקרקע או מפילים את הבתים עד שבאופן שגורמין רעב. או יהבו שובעא למתים אחר שנעשים בתיהם קבריהם מרבויים. הא ודאי מתפללין כי צרה גדולה היא. והוא פשט דברי הטור ממש והרשב"ש ז"ל באותה תשובה לא ביאר דברי הטור הללו כל צרכם כמו שיראה הרואה. ומה עצמה חכמת מרן הב"י ז"ל שעל מ"ש הטור חוץ מעל רוב הגשמים רשם אותה בחוני המעגל בדי"ט דתענית. ועל מ"ש הטור וה"מ כארץ הרים וכו'. רשם אותה שאמרו דכ"ב ע"ב. תנא שנה שגשמיה מרובין וכו'. ועל זה הביא תשובה הר"ש בר צמח (שהיא תשו' הר"ש בנו והיא טעות המדפיס או שבאמת חשב מרן שהם תשו' אביו יען מוהר"י בירב ז"ל רבו של מרן ז"ל בעוברו מעי"ת פיס יע"א כדי למיסק לא"י תוב"ב עבר דרך ארג'יל יע"א ויעתק משם אב ובן ונכדיו. ואפשר כללם בקובץ אחד וע"ז תמצא הרבה שבושים בזה פעם משתמש בשם אביו ופעם בשם בנו ופעם בשם נכדיו ופעמים מוחלפת השיטה.) שכל שהגשמים מטשטשין את הקרקע. מתריעין ומבקשים רחמים ולא הביא כל ראיות הרשב"ש ז"ל שבלאו הכי כבר הדבר מובן מאליו. שכל שרוב הגשמים אינם גורמים לא טובה ולא רוב טובה אלא רעה ורוב רעה. ודאי צרה גדולה היא ומובן מדברי הטור ומכל דברי הראשונים ומהתלמוד גופיה במכ"ש השתא ומה כשהן באים לטובה ולשבעה מפני שמפילין בתיהם (שאפי' אם לא יאכלו בני מדינה זאת. יאכלו בני מדינה אחרת מפני השבע) עכ"ז מתפללין. כ"ש כשאין גורמין הטובה כלל אלא אדרבא רעבון לכ"ע ודאי מתפללין ומתריעין ומבקשים רחמים בכל כחם. ולא נתחדש בתשו' הרשב"ש אלא אופן ההתרעה אם הוא כסדר שאר תעניות או לא. ואופן התפלה הראויה ועל זה הביאו מרן ז"ל דברים כהויתן. אלא שיש איזה שינוים בין נוסח התפלה שהביא מרן ז"ל בשם הרשב"ש ז"ל לנוסח הכתוב לפנינו בתשובותיו הנדפסות הנז"ל.