ג' בתחלת המאמר הג' כתוב בכ"י דמינכען שיש לו שני פרקים הפרק הא' דבור כללי במדות וההנהגות והנמוסים והחקים והתחנות והתפלות הפרק הב' בתוספת הביאורי' ומשלים בחליים הנפשיים ואופני רפואתם ומדברי' המבו' מתחי' המאמר הזה עד סוף הספר נראה שבודאי יש למאמר זה ב' פרקים אבל אין נמצא הפסק ביניהם ומפני זה חסר בודאי הסוף דפרק הא' וההתחלה דפרק הב' ואי אפשר לי לידע אם נשכח בכ"י דמינכען מעט או הרבה או באיזה מקום מתחיל הפרק הב' ומפני זה אעתיק בכאן איזה מקומות ומן התורה נלקח ואל תכליתה תלך אמנם הדברים הדקים המתוקנים בחכמה ונאמר בזה תחלה כי התו' היא הנהגה בחכמ' מתוקנו' בחכמה וכשיתבונן האדם ונאמר תחלה שחלקי התורה בין שיהיו חמשה המצות שהם מושכלות הסבות מדרגותם מן הדת מדרגה חלושה מאד וכבר העידו על זה כתובים ומן הדברים המחייבים בזה אצל המספלפסים כי הבורא יתב' הפקיד על שבעה כוכבי לכת הנהגות בזה העולם המאמר מסיים אלה הענינים הרקים המתוקנים בדרך חכמה שהם ההבדל שבין הכפירה והאמונה אשר אצלם הנני נבוך אי המה שייכים לפרק א' או לפרק ב' ויהיה איך שיהיה מן ההכרח אצלי לברר היטב סופו דפ"א והתחלה דפ"ב:
כרך של רומי · חלק כ״ו סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.