כרך של רומי · חלק כ״ו סימן נ״ח

(א) אמר המשי"ח ס"ט זכורני שהרב חיד"א ז"ל בספר שם הגדולים ח"ב דנ"ו ע"ב שהביא בענין זה מי שטעה לומר בן דאור בריש לבסוף. וכתב ז"ל שזה הטעות בא לטועה בשביל חסרון ידיעת לשון הערבי שלשם דור קוראים דַאודֻ בדל"ת לבסוף והוא נגזר משם דוד ועכשיו אני רואה דאם היה כתוב דל"ת אל"ף וי"ו רי"ש ודאי ופשוט שיש לתלות בטעות המעתיק ובחסרון ידיעתו מלשון הערבי המשבש מילות לשון הקודש כנודע והדין עם הרב חיד"א ז"ל אבל לפי מה שכתוב לפנינו דאוור בשני ווין וריש מפורשת אין ספק שכך הוא ואין לתלות בטעות. חדא דמילת דאור בויו אחת אין לה שום הבנה לא בעברי ולא בערבי. ושנית שבקל יש לתלות הטעות בין דלת לריש ששוו"ים בצורתם לא כן במילת דאוור בשני ווין וריש. ראשונה שיש לה משמעות בלשון ערבי והוא מקיף שלכל המקיפים בלילות הסובבים בעיר נקרא כל חד בדידיה דאוור וכן המקיף אחר סוסי הרחים נ.קרא דַאוַור ויהיה תוצאתו והברתו כמו שכתוב דַאגֻוַאר (ואחרי כתבי דקדקתי בבארטולוקי די"ח ע"ב שהביא כלשון זה דאגור בגימל ומהיבן בא לו ואני ראיתי האמונה רמה שהיה ביד בארטולוקי והוא זה הכ"ס ושם כתוב בשני ווין אם לא שאיזה חכם מזרחי כמוני הודיעו זה וע"כ כתב בגימל). והוא ממש כתיבת והברת שני ווין בלשון ערבי כמו הרובלי יו בלשון אינגליש דרך משל המים בלשון אינגליש Wather דכתב בדובלי יו ונקרא בהברתו גֻוַאטֵיר. שנית שרחוק לתלות בט"ס שני ווין במקו' ויו אחת שאין מקום ואופן להטעות למעתיק והוא ברור וכיון שהגענו לזה תו איננו רחוק כינוי בן דַאוַור כלשונו' בני קדם כמו שמצינו בתלמוד ר' זכריה ן' הקצב ובפרט בארצות ספרד רבו מלמנות כינויים כאלה אבן עזרא (ולא כמו שקורין לראב"ע אבן עֶזרַא שהרי עדיין יש ממשפתות כארץ הטורקיא מגרושי ספרד וקורין אבן עַזרַא ושכן קורין לעֶזרַא בערבי). בן יעיש. בן וואקר. בן יקר בן גיאת. בן רשד. בן בַכֵּר וכאלה רבות ושורשם מן העברי או מן הערבי והוא ברור: