תמהני איך נעלם מעיני אדוני שמי ושם עירי? כנראה שלא הגיע לידו קונטריסי קנאת ציון אשר חברתי זה כמשלוש שנים באמשטרדם נגד הכת החדשה בויכותי' נאותים וכמעט נשלח בכל ערי אשכנז וכל הסמוך ואם יש את רצונו זה יכתוב ידו לאהובנו הרב המתחסד עם קונו מוהר"ר צבי הירשל לעהרן מר"ו אשר באמשטרדם יע"א והוא ישלחהו לידו הקדש מתנה מחיים כי ראיתי אור פני כתבו כראות פני אלהים. ותרצני. ידיד חשקי! מודע לבינה כי בהיותי מעתיק הדברים הנשלחים לו פעם שנית מטעם האמור למעלה רעיוני על העתקתי סליקו ובקשו ממני להטיף מילין גם הם ויכתבון בספר ויוחקו בביאור איזה קצרי אמרים מהרב הקדוש המתבר ז"ל ונענעתי להם ראשי כי אם אחשה יראתי פן יקרני עון א"כ איפה שר צבא ה'! עתה באתי להשמיע במרום קולי שאם באולי יעלה לרצון כל הכתוב לפניו ויראה דברי אלה נאותים ויסכים ויאמר להדפיסם מתחת לזרו (כי זה ג"כ יהיה רצוני על דרך הואיל ואתא לידן נימא ביה מלתא) עכ"פ משביעך אני בכח האהבה שיודיע דרכיו למשה הוצאתו בהדפסת תוס' הדברי' הכתובי' על הלוחו' ועלי לשלם עד ספ"א כי זהו רצוני וכבודו של אדם רצונו ועל הכל יבא דברך וכבדנוך לארכה ולרחבה על הן ועל לאו בהדפסת תוספת הדברים ודי בזה לחכם ונאמן רוח שכמותו סוף דבר הקו"ל היה מן העפר כמוני היום דורש בלשון חיבה שלומו וטובתו. גם לחוש"י קראתי לפתוח בברוך אשר בברכתו. חיה יחיה שנים כשני אליהו גבור בארץ בצאת השמש בגבורתו. זה יכתוב ידו לה' ספרא וספרי דבר מראשיתו. יפוצו מעינותיו חוצה ברחובות קרי"ה ישקו כל חייתו. בנפשו הרמה והנשאה מלאה דעת ויראת ה' ושלימה משנתו. ובנפש נענה דוה לבב שנעברה צורתו. אין דעתו מיושבת עליו כאיש עברו יין הגיע לשכרותו. כי גנב גנבתי מארץ העברים מהר הקדש ירושלים תוב"ב ההר חמד אלהים לשבתו. וה' משמים אותי נהג אל המקום הזה מקום אשר דבר המלך ודתו. עושים מאהבה באהבתו ובחמלתו. הנה העיר הזאת קרובה לקיים כל דבר שהלכה כמותו. ואשמע את הקול ואל משה אמר שב בני שב אפתחא דרומי יע"א לרעות ביעקב עמו וצאן מרעיתו. יואל אלוה להשיב את שבותי על מכון הר ציון כי שם צוה ה' השראת שכינתו. הוא העבד ישראל המצפה יקרת תשובתו. הוא החותם באהבת תורתו. הבא על החתום בש"א לח' אייר משנת ית"ר שאת לפ"ק ברוב עוז ושלום:
כרך של רומי · חלק כ״ו סימן ט״ז
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Livorno, 1876
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
