כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ט׳

ואלה ההפרשיות שנמצאו בהעדאת העדים. א' שיוסף כהן העיד שהנער היה לו הטלת מתחת זרועו והלך להביא הספר לבד וירד עם הספר והעד הב' העיד שלא היה לו לא טלית ולא ספר: שנית יוסף כהן העיד שהנער בא עם הבתולה נפרדים זה מזה ושאמר להבתולה תפשוט לי היד ופשט לה ונתן לה הטבעת ואמר הרי את וכו' והעד הב' העיד שירדו אחוזים ז"בז מתחת זרועות אלה פ'ראנקה ושתכף בעוד הנער אחוז בזרוע הבתולה לקח ידה ותחב לה הטבעת באצבעה ואמר וכו': שלישית שהעיד יוסף הכהן בנוסח הקידושין שאמד לפנינו הוא הרי את מקודשת כדת משה ובני ישראל וכשאמרתי לו חזור עוד הפעם הדברים חזר ואמר הרי את מקודשת בטבעת כדת משה ובני ישראל ועד שאמרתי לו עוד הפעם חזור ואמור הדברים באותה שעה אמרם כצורתן והעד הב' אמרם כתקנם: רביעית שהעד יוסף הכהן העיד שאחר הקידושין תפסה הנערה הטבעת בידה סגורה וחבקה אותה לפני דדיה והעד הב' אמר שנתנו באצבעה וממילה לא היה סגורה יד ולא חיבקה בין דדיה. חמישית שהעד יוסף כהן אמר שעלו הנעד והבתולה שניהם כאחד בשמחה ושאח"ך חזר הנער והלך עמהם להב"הכנ והעד הב' העיד שעלו בסתם אבל לא ירד הנער ולא הלך עמהם לב"הכנ ושלא ראוהו עוד ועל הכל הם אמרו בתחילת דבריהם שהלכו לתומם בלתי שום ידיעה קודמת כאשר הקדמתי ובהעדאת העד הב' אהרון מנצור אמרתי לו אחר שגמר עדותו איך תוכל להעיד בצירוף העד יוסף הכהן אחר שאתה יודע מה שאתה יודע והוא התחיל להכחיש ולהתהפך בגוונין שלו באותה שעה הגזמתי עליו ואמרתי לו תדע שאם לא תעיד האמת מכל מה שידעת ממנו אני מביא עדים כשרים שיעידו מכל מה שאמרת להם עליו זה זמן. באותה שעה נהפכו פניו כשולי קדירה ואמר ודאי שאני יודע שהאיש הזה חשוד הרבה עם אשת פלוני' ועם שאני לא ראיתי דבר ערוה עכ"פ מעיד אני שראיתי שנלכד בדין יחוד דאורייתא גמור דבר פלא יחודים זרים ואכילה ושתיה עמה כאיש ואשתו עד להפליא ושלעולם כל העסקים וכל הלימודי' בלשונות הם בביתה אע"פי שכל אחד ישן בחדר אחד לבדו עכ"פ החדרים הם זה בפני זה וכאלה רבות מכלות עינים ומדיבות: