כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ע״ו

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ואין לתפוס על מרן מלכא מוהריט"א בענין מקדש בע"א שבאמת לא ירד למנין כאשר הראנו למדי לעיל בסוללה הא' וכיון שראה ב' ג' מגדולי הראשונים וקצת מרבני האחרונים חשבם למנין שקול ותפס להחמיר ע"פי קבלתו וזה לא מעלה ולא מוריד דאלו הוה דייק הוה הדר בפירושה כי בזה האמת עם הגאון הרמ"ז דאם הרוב והם מגדולי המורים קיימי בשיטת מרן ודאי דאף באיסור ערוה פסקינן כותיה דאל"כ לא שבקת חיי ומה כחו של המורה להחמיר לאחרים ולאסור בזיקים אשה העומדת בחזקת פנויה נגד הרוב ונגד דעת מדן שקבלנו הוראותיו אפי' להקל באיסורים ומי לנו גדול ממור"ם ז"ל בתשו' סי' ע"ו שכתב שמצוה לשמוע אל מרן אף אם הוא המקל ומור"ם המחמיר עי"ש והמורה לעצמו ולביתו יעשה מה שלבו חפץ כמו שמוטל לחוש ולדקדק בכל מה דאפשר וכמ"ש הגאון הרמ"ז ז"ל והם דברי' שכ' הרב זקן אהרן בסי' ב' ובסי' ד' ונביאם לקמן בעה"ית:
נחלת הכלל · Livorno, 1876

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.