כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ס״ד

נחזור למנין שאנו מונים פה היום. מ"ב הר"ן בפי' על הרי"ף בירר דבריו מעיקר הסוגייא ולא נתעורר כלל כדרכו הטוב ובפרט שבתשו' סי' ל' אות ה' תפס כן בפשיטות עצום. מ"ג הריב"ש תלמידו בתשו' סי' רס"ו וז"ל וע"א בקידושין לאו כלום הוא דאין דבר שבערוה פחות מב' וידוע דהר"ן והריב"ש זה דרכם לחוש ולדקדק ולהחמיר ככל מאי דאפשר כאשר כתב הריב"ש לרבו הר"ן בתשו' סי' שפ"ח כנודע. מ"ד מ"ה מ"ו מ"ז תלמירי ר"י והרא"ה והתוס' ה"ה הריטב"א והובאו כל דבריהם בש"ע לכתובות על דכ"ג ע"א דל"א מהשיטה ע"ב וע"ג שכולם כאחד מקשים בפשיטות והלא המקדש בעד אחד לאו כלום ומבקשים תירוצים עי"ש. מ"ח הרז"ה שלא חלק על הרי"ף כדרכו. מ"ט הרמב"ן שכל תלמידי הרשב"א והרא"ה והריטב"א הם שותים מימיו וכל חיבוריהם תורה דיליה היא כאשר ביארתי יפה יפה בס"הק איי הים העולה היום על מזבח הדפוס וכן כתב בשמו הרב תומת ישרים סי' קפ"ז. נ' הרב משפטי שמואל סי' פ"ג כתב בשם הר' גבריאל ן' אליה ה"ד הכנ"הג דכן פשוט המנהג בכל בתי דינים שראינו וששמענו שמעם דאין חוששין לקדושי עד אחד. נ"א מהר"מ אלשיך סי' ק"ד. נ"ב הרדב"ז בישנות סי' נ"ד כתב וז"ל ועיקר טעם נקט דהמקדש בע"א לאו כלום הוא. נ"ג נ"ד נ"ה נ"ו נ"ז נ"ח נ"ט מוהריב"ל ומהרשר"ם ובנימן זאב ומהר"א קאפסלי ומהר"י אדרבי ומהר"א די בוטון ומשפט צדק ה"ד הרב כנ"הג א"הע סי' מ"ב הגהב"י אות י"א. ס' ס"א מוהר"י ח"ן ומהר"א נחמיאש בתשו' מרן הישנות. ס"ב ס"ג הרב זקן אהרן סי' ב' והרב חוט השני סי' ן'. ס"ד ומהרימ"ט ח"ג סי' מ"ג כתב דאם האחד ראה הטבעת והב' לא ראה והו"ל מקדש בע"א דאין חוששין לקידושיו ועיין עוד לו בסימן ט"ו שכ"כ. סה מוהר"מ אלבילדה בתשו' כת"י אשר בידי היא אשר היתה ביד הכנ"הג וכנז"ל כתב וז"ל וא"כ באנו למחלוקת כל הפוסקי' עם הסמ"ג דהם ז"ל הושוו דהמקדש בע"א אין חוששין לקידושיו ואפי' שניהם מודים ע"כ ס"ו המבי"ט ח"א סי' י"ד ד"ד ע"ב כתב לדידן דקיל"ן ככל הגאונים ורוב הפוסקים דהמקדש בע"א אין חוששין לקידושיו דאין דבר שבערוה פחות מב' ע"כ. ס"ז ס"ח ס"ט מהריט"ץ סי' ד"ן והסכימו עמו מהר"י בירב בן בנו של מוהרי"ב הגדול ומהר"ב אבסאבאן. ע' והרב לב שלמה סי' כ"ה דכ"ג ע"א כתב וז"ל וכבר דחו ס' הרא"ם כל הפוסקים דהמקדש בע"א אין חוששין לקידושיו. ע"א ע"ב הרב פמ"א ח"ב סי' ח' כתב כלל העולה דלענין מעשה כל הפוסקים דחו להאי סברה וכבר מחו לה במאה עוכלי דפרזלא ע"כ והרב צרור הכסף דמ"ז ע"ב. ע"ג הרב נודע ביהודה סי' ע"ו כתב וע"א הוא יסוד מוסד ורוב מנין ורוב בנין לא חששו לקדושי ע"א. ע"ד הרב אבני שוהם אשכנזי סי' ד"ן כתב וז"ל וכבר קדמוני קדמאי ובתראי דלפי שיטת התלמוד לית כאן חשש קידושין דהל' דווחת דע"א בקידושין לא כלום היא. ע"ה וכן הסכים עמו ה' אב"ד דק"ק אמבורג בסי' כ"ה וכ"ו. ע"ז וכן הסכים רב אחר עי"ש. ע"ז ע"ח ע"ט והרב מוהר"ש אלפסי גאון תוניס בס' משחא דרבותא ח"ב דק"ט ע"א כתב וז"ל וכן היה הר' מ"א דן וכן היה אומר כמה פעמים ה"ה דמוהר"י הכהן שבעיר הזאת שאין חוששין לקדושי ע"א. פ' הגאון הרמ"ז בס' חק"ל א"הע דק"פ ע"ב. פ"א והרב עבודת הגרשוני סי' מ"ו אחד שהביא תשו' הרשב"א הנז"ל במה שכעס נגד אותו תלמיד כתב וז"ל הרי העיד הרשב"א שכל הגאונים ראשונים והאחרונים שקדמונו ס"ל שהמקדש בע"א אין חוששין לקדושיו ונאמן עלינו הדיין הגדול כבי תרי. פ"ב גם הרב מהר"מ חאג'יז בתשו' הובאה בתוך דברי הרב שבות יעקב ח"ב סי' קי"ח מן המקילין שהרי כתב וז"ל ואם באמת הדברים היו מגיעין שהיינו יכולין לברר שאין כאן אלא עד אחד אז ודאי היה פתח פתוח לפנינו להתירה בלי ספק ע"כ. פ"ג גם הרב שבות יעקב שם בסוף התשו' כתב סברא דנפשיה באומרו הרי בהדייא כמו שכתבנו דאן כאן אלא עדות אחד וא"כ הדין פשוט וערוך לפנינו בש"ע והרוצה להחמיר לדעת רמ"א וכו' ע"כ נמצא דהוא אינו רוצה להחמיר. פ"ד גם הרב בגדי כהונה אשכנזי סימן טו"ב כתב דאף נימא דדברי העד הב' סובלים דהיה בשעת מתן מעות מ"מ לא הוי רק ע"א ורוב פוסקים ס"ל המקדש בע"א אין חוששין לקדושיו עי"ש. פ"ה הר' ב"ח בתשו' סי' צ"ז עד שסמך לבטל הקדושין לבד מטעם דהמקדש בע"א אין חוששין לקי' כשאין שניהם מודים עי"ש וידוע דהרב ב"ח ז"ל בכל אשר התהלך בדרכי ההוראה לעולם נטה להחמיר: