כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ס״ב

הסוללה הראשונה בכבוד רבותי! נעמוד לענין! א' רב משה גאון בשערי צדק ד"ט ע"א וע"ב דהמקדש בע"א הלכתא היא דלית למיחש לה בה כלל. ב' כ"הג. ג' הרי"ף. ד' הרמב"ם ז"ל. ה' הראב"ד דלא פליג עליה. ו' הרשב"א שהביא מרן הב"י וכתב מי סנו כ"הג והרי"ף והר"מ וכל הגאוני' וכל האחרונים שאתה מחמיר על עצמך יותר מאלו ע"כ א"כ נקוט לשון הזהב שכתב כל הגאונים לא פחות משלש. ז' ח' ט' וכל האחרונים עוד שלש. יו"ד י"א י"ב י"ג מוהר"ם ב"ב בתשובת מימוניות הלכות אישית סימן ב' והובאה בתשובת הרשב"א סי' תתנ"ו. י"ד רבינו שמחה. ט"ו וראבי"ה הביא דבריהם הגמ"ו פ"ד מהלכות אישית. ט"ז ההג"ה שם. טו"ב הריטב"א בחי' לקידושין דס"ה ע"ב וז"ל אין חוששין לע"א דגזירת הכתוב הוא דבאיסור ערוה אינו פחות משנים ע"כ. ח"י הרב בעל העיטור. י"ט ורבינו חזקיה הביאם הרא"ם במים עמוקים סי' ל'. כ' הראם ז"ל שם. כ"א האגודה פרק האיש מקדש. כ"ב הריא"ז הביא דבריו הש"הג. כ"ג הש"הג עצמו. כ"ד רבינו ירוחם נתיב כ"ב ח"ב וסיים דכן כתב. כ"ה הרמ"ה. כ"ו והסמ"ק הביאו מב"י ז"ל. כ"ז רבינו האיי גאון. כ"ח ורבינו גרשום מאור הגול' ה"ד מהר"מ אלשקא' סי' צ"ט. כ"ט מהר"מ אלאשקר גופיה. ל' התשב"ץ בח"א סימן ע' וסימן ק"ל ובח"ג סימן פ"ד. (עיין יד אהרן בהגהב"י אות מ"ב מה שתמה ע"ז והוא פליאה נשגבה ואין לנו לומר אלא סמי חדא מקמי תרתי ולא הזכיר לחולק כ"א הסמ"ג ולא הסמ"ק ומי יודע אם נפלו טעיות דהרבה הורקו תשובות הללו מכלי אל כלי כאשר תראה עוד סמוך ונראה). ל"א הרשב"ש בנו בסימן י"ד ובסימן שצ"ה ובתשובה כ"י אשר בידי שבהם הרבה תשובות אשר לא נדפסו והיו ביד הרב כנ"הג במ"ש במקום אחר ושם הביא תשובת הרב מר אביו אותה דח"א סי' ע' בדמותה וסיים וכתב וז"ל והיא מספקת לשאלתך וכו' מצד התשובה מצוה להעתיקה פה כיון שאינה בדפוס וז"ל ושאר טענות שבאו במכתבך יש בהם משא ומתן אם מפני חמת הרבה שנתן לה בו קידושין שהיה דבר מועט שהוה פת הבאה בבסנין או בענין דיהו חוששין שמא שוה פרוטה במדי ולענין טענת השכרות אינה כלום דשכור כל שלו הגיע לשכרותו של לוט כל מה שעשה עשוי. ולענין אונס שינה אינו כלום שהישן אינו מדבר ואי נים ולא נים תיר ולא תיר מעשיו קיימין. אבל מחמת שלא היו שם אלא משום נתבטלה הקידושין ואין בדבר בית מיחוש עכ"ד בתשובה כ"י הנז"ל ולענין שכרות עיין בנדפס סימן תקפ"ה דקט"ו ע"ב. הרי אב ובן שראו את החדש בדברים ברורים בשמלה. ל"ב הרא"ש. ל"ג רבינו הטור בנו. ל"ד מרן בב"י ובספר הקצר ל"ה רבינו חיים הארוך ל"ו ל"ז ל"ח ג' מרבני שיבילייא שהסכימו עמו כאשר העיד המעתיק בסוף אותה תשובה וזהו ממש מה שאני תמיה להרב ערוך השלחן שהיתה בידו תשובה זאת איך לא הרגיש מה שעשו חכמי טוליטילה לרבי' יעקב ב"הט למסכים לס' הסמ"ג אחרי דאנו רואים דעתו בכל הד' טורים דבסתם ואחר כך מחלוקת הלכה כסתם ואין פוצה פה ומצפצף בזה ואיך לא הרגיש מזה. וגם איך לא ראה שבכל אותה תשובה יש לעמוד עליה ע"כ פסיעה ופסיעה חוץ ממה שהביא מרן הקדוש ב"י ממנה שבזה דוקא האמת אתם ואין ספק דהר' חיים הארוך לא צירף פרטים אלו בפסק דינו כ"א לסניף בעלמא וראייה שהוא הקדוש כשגזרו עליו הנידויים לא התנגד ח"ו כאשר העיד המעתיק וכאשר יפה כיון בשיקול דעתו הרב עדות ביעקב סימן י"ח שבאמת כן היה כי בתומו הלך צדיק שלא להחזיק במחלוקת אלא דשוב הרב רבי יצחק בן ואקא ורבני שיבילייא הסכימו לבטל הקידושין כדע' הרב חיים הארוך מהטעמים הנכונים ומכללם הא דהמקדש בע"א דכל הראשונים מחו לה אמוחא דבר פלא ולא ידעתי מהיכן נולד להם זאת הסברה בטיליטולה לא זמן כביר אחר מלכו' הרא"ש ובניו שכולם קוראים בגרון דאין חוששין לעד אחד ט"ל שהרי מהר"י ן' הרא"ש בתשובה הג"מ סימן פ' הביא ריש התשובה מרן ב"י סוף סימן מ"ב ומהר"מ אלאשקאר סימן י"ו והרב זקן אהרן די"ג ע"ב הביא משם פסקי אחיי. מ' רבינו יחיאל שהביא דעת הרא"ש עדים שנמצא אחד מהן קרוב או פסול דעדותן בטלה ל"ש בשעת הגדה ל"ש בשעת ראייה ל"ש שלא באו כאחד עדותן בטלה וכתב דבדאי הרמ"ה לסמוך עליו להתיר את האשה בלא גט כיון דהיה קרוב וכו' ע"כ עיש"ב ותיפוק ליה דיש לחוש לעד אחד אם לא שגם רבינו יחיאל ורבינו יהודה בני הרא"ש לא חיישי מ"א וכן הוא דעת הב' חכמים ר"י ן' עבאס ור"י אורה בונה שעליהם כתב מהר"י בן הרא"ש תשובתו להחזיק פסקיהם בהיתר אותה האשה וא"כ מאין ולאין דאו להחמיר חכמי טוליטולה. ועל הכל דמרן בתשובת אבקת רוכל דקכ"ו ע"ב כתב וז"ל הטענה הג' שמאחר שכל בני ספרד ובני אשכנז סומכין על הרא"ש ובפרט באיסור והיתר אחרי דברו לא ישנו אין ביד שום אדם לעשות שום מעשה נגד סברתו עכ"ד וכ"כ דודו של מרן ז"ל בתשובות מרן הישנות דף מ"ו ע"ב וכ"כ רבינו בצלאל דיש סימן ר"ב עי"ש ודברי מרן אלו ודברי הרבנים הנז' קוראים בגרון דאפילו לקולא קבלו בני ספרד סברת הרא"ש ובפרט בטוליטולה דאתריה דמר הוא ועכשיו שיצאו אלו תשובו' הר"י ן' הרא"ש ראה שם בסי' נ"ב שגם חכמי טוליטולה קבלו דעת הרא"ש מפני שכל ספרד קבלו דעתו ועם שהוא בנו ז"ל לא נחה דעתו בזה ובא עליהם בטענות מספיקות כבר מוכח שלא נתקבלו דבריו ממה שהעיד מרן בתשובה הנז' על כל ספרד וא"כ מה כחם יפה של חכמי טוליטולה לפסוק דלא כהרא"ש ולקמן נעמוד ע"ז.