כרך של רומי · חלק כ״ד סימן ס׳

ראשונה נביא דעת החוששין למקומותם בארשות"ם. הא' אדם הוא הסמ"ג הביא דבריו רבינו הטור ז"ל. ב' הרא"ם ז"ל הביאו הסמ"ג שם וכתב וכן פסק ארא"ם. ג' אדם גדול אחד שהביא הרא"ם כמו שהביא דבריו הגהמ"יי. ד' ה' ו' שלשה המה מטיבי הלא המה חכמי טוליטולא הובא תשובתם בתשו' מהר'י ן' הרא"ש הנ"מ סי' פ"ב שהיא התשו' נגד הר' חיים הארוך שהיתה ביד מרן ב"י א"הע סי' מ"ב וכתבו על רבינו חיים הארוך וז"ל כתב על ר"מ מקוצי לית דחש לקמחיה ע"ז לבד היה ראוי וכו' וגם רבינו יעקב בנו של רבינו הגדול הרא"ש הסכים לבעל הסמ"ג לזה שהמקדש בעת אחד חוששין לקדושיו ועוד כי ראיותו חזקה ובריאה מדקה' מאי הוי עלה וכו' וכן אנו מודין בכאן שבע"א צריכה גט ע"כ והרב ערוך השלחן א"הע אות מ"ב כנר' שהיתה תשו' זאת בכ"י בידו שאני רואה אותו מעתיק ממנו דברים ככתבן. ז' דעת מוהרי"קו שורש ק"א לפי מה שהבין בדבריו הרב עה"ש שם ממה שלא התיר כי אם בסבלונות ולא בקדושין וכן המשיך גם כן בסברת מוהרי קורקוס ז"ל מוהר"י חנראלי ז"ל סימן א' דף ס"ז עמוד א' עי"ן שם. ח' והסכימה דעתו לזה הרב הנז'. ט' המרדכי ז"ל משם ספר החכמה הביא דבריו הרב ע"הש שם שסיים וכתב ולא היה כח ביד המתירין להוציאה בלא גט. יו"ד מהר"מ מפאדובה סימן ל"ב. י"א מוהר"י מינץ סי' י"א. י"ב מהרש"ך ח"ב סי' קכ"ח וכתב דמעולם לא בא מעשה לידי במקדש בעד אחד ואם היה בא לידי הייתי חושש להחמיר. י"ג מוהרח"ש סי' י"ג וי"ט. י"ד מוהר"י הלוי בתשו' כ"י הביא דבריו הכנ"הג סי' מ"ב הגהב"י אות י"א ט"ו הרב צבי בתשו' סימן קט"ו וז"ל אלא דחזינן לקצת רבותינו האשכנזים דחשו לס' הסמ"ג בשם הרא"ם ע"כ וכלומר דגם הוא חושש וכתב דאם נראה ממוהר"ם מפאדובה סי' ל"ו דמיקל היינו בצירוף טעם אחר דהיה שם ע"כ. ט"ז רבינו ברוך ז"ל הובא בתשו' ריא"ז הביאו מוהרימ"ט ז"ל חא"ה סי' מ"ג שראה תשו' ריא"ז שכתב דרבינו ברוך פסק דחוששין. טו"ב הרב עצמות יוסף בחי' לקידושין דק"א ע"א וע"ד ה"ר הכנ"הג שם דגם הוא מן המחמירין אם לא דאיכא ריעותא אחריתי והר' כנ"הג תמה עליו וז"ל ודיני מודה לו בזה דאם אותה ריעותא אחריתי ראוי לחוש לה בפ"ע להחמיר מה צורך לחששת ע"א וכו' ע"ש. ח"י ואלו הרב ז"ל גופיה בתשו' הובאה בעדות ביעקב סי' י"ז כתב וז"ל מ"מ יש לחוש למאן דמחמיר אפי' במ"ק בעד אחד והוא ז"ל בקש ריעותא אחריתי דהוה הכחשה בדבר כדי שלא לחוש עי"ש ובתשו' בעי חיי א"הע סי' ט"ו דכ"ד ע"ב כתבו ג"כ וז"ל וכבר כתבתי בתשו' הא' דמעולם לא סמכתי להתיר קידושין שנעשו בע"א אם לא שיש ריעותות אחרות ע"כ ודוק או מהו ריעותות ולא ריעותא דנראה מחמיר יותר ועיין שם בסוף התשו' שכתב דאילולי טעם קידושי תרמית של אביה היה מקל כיון שיש לו סמוכות מרוב הפוסקים ובכללם הר' ב"י ז"ל שלא חשש לקידושי ע"א עי"ש. י"ט מוהר"מ אמארילייאו ז"ל הובאו דבריו בתשו' ר' אבהו הר' כרם שלמה סי' כ"ה שהביא הא דמהרימ"ט בשם ריא"ז הנז' וסיים וכתב וז"ל וא"כ מאחר דרבים ונכבדים סוברים כן הלא המה ר"ת ורבינו ברוך שהביא ריא"ז וסמ"ג ורא"ם שהביא המרדכי. כ' והרב ת"הד. כ"א והרב המפה וז"ל ומעתה מאן ספין ומאן רקיע לעשות מעשה שלא להצריכה גט ע"כ. כ"ב הרב מהר"א ישראל ז"ל בס' אמרות טהורות סי' מ"ב. כ"ג גאון עוזנו מוה"ר מוהריט"א ז"ל הובאו דבריו בתשו' הרב בירך משה גאלאנטי דקכ"ט ע"א והיא ל"ו נדפסה בס' הב קדו' יום טוב סי' ט' בהך עניינא ממש אם חוששין לקדושיו בע"א וכתב הכלל גופיה שמסר לנו בס' שמחת יו"ט סי' ע"ה דבאיסור ערוה יש לחוש לכל החומרות אפי' נגד מרן ז"ל עיש"ב. כ"ד והרב ערוך השלחן שם אחר שהביא אותה שהבאנו לעיל בשמו סברת החוששין סיים וכתב ומי יקל ראשו נגד הני רבוואתא באיסור ערוה והביא הך שכתב מוה"ר מוהריט"א בס' שמחת יו"ט ושורש קבלה זו הלא היא כתובה. כ"ה בס' משאת משה ח"א חא"ה סי' ה' דברי' כהווייתן עיין עליהם. נמצא דדעת המחמירים בודאי הם חמשה ועשרים פוסקי' וכנז' שנחשוב לא בין המקילין ולא בין המחמירין דעת ר"ת והמרדכי דבמחלוקת הוא שניי מה דעתם נוטה אם להקל או להחמיר ביעויין באחרונים כי איני יכול להאריך: