כרך של רומי · חלק כ״ד סימן נ״ה

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

איך שיהיה אחר דנתברר כשמש בחצי השמים דדעת מרן בס' הקצר חלוק בעיקר דין זה מאן ספין ומאן רקיע לעשות עיקר מדין חשוד אשר לפנינו אפי' שנדון שלפנינו הוא ענין רע ומר שאלו היה נדון זה לפני מרן ז"ל היה מוציאו מדין חשוד ומכניסו בדין מוחזק לרע מעללים לדון אותו באש ובמים מדינא דגמ' סוקלין על החזקות וכו' לעולם לכל אפייא אנחנו בדור יתום כזה ובפרט איש בער ודן יחידי כמוני היום בעונותי איככה אוכל לסמוך על פרט זה ולחלק בין הנושאים בלי משען ומשענה וע"כ יצאתי לשוטט בספרי הפוסקים אשר בית ישראל נכון עליהם ומצאתי הון לי בתשו' מהרשד"ם חא"הע סי' ן' דבר חשוב לקבל אלפא שממנו יצא לחמה של תורה לפסול החשוד הזה שבנדון שלפנינו ואפילו מרן הק' יענה אמן בכל כחו ונביא דבריו בצורתן כי כמעט הם דעות שונות לנדון שלפנינו שנדונו היה שהעידו בחסרון לי ולא מלאו לבו להתיר מטעם ידים שאינן מוכיחות לא הויין ידים ע"ז כתב וז"ל אבל כאשר ראיתי מקום לסמוך עליו כגון שיש טעם או טעמים אחרים בנ"ד אז פסקתי להתיר בלי שום פקפוק וכו' והטעמים המצטרפים אשר ראוי לסמוך עליהם הם אלו א' והוא עיקר גדול פיסול העד מוסקו יש"ו אשר העידו עליו היותו רובע ונרבע ואע"ג דנר' דאיכא פוסקים מובהקים דלדעתם חשוד על העריות כשר לעדות אשה לעיולה ואם נתפוס פי' ר"ת הפי' בא על הערוה ממש מ"מ כיון שלדעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ובנו הטור ז"ל פסול בין לאפוקיה בין לעיוליה וגם התוס' אשר מימיהם אנו שותין סברי הכי גם הרב המגיה ז"ל שהוא אחרון כתב וז"ל דין פסולי עדות מן התורה פשוט ומבואר בפ' ז"ב שהפסולים אינם כשרים לעדות אשה לא לעייולא ולא לאפוקא והיה ראוי לסמוך עליהם אפי' כשהיו הקידושין במאמר כהלכתו. כ"ש השתא בנדון זה שפסלתו קלקלתו ותקנת הבחורה הזאת נראה מ"ש הרא"ש ז"ל כלל ל"ה וז"ל תחילת דברים נ"ל כי עקוב יעקב אותו יעקב הרע מאד לעשות להוציא קול על בת ישראל שנתקדשה ולא הזכיר עריה וראוי להענישו על ככה פן ירבו המתפרצים לזלזל בבנות ישראל ולהושיבן עגונות הניכר לכל כאומדנא דמוכח שאינו אומר אמת כי כבר נהגו וכו' עד ואינו דבר מצוי שאדם נכבד והאשה נכבדת יעשו במחשך מעשיהם וכו' עד ואפי' היה מביא עדים היה צריך לדקדק אחריהם בכל מיני ר"וח וג"כ שיהיו אנשים שלא יצאו עליהם שם רע להתירם לעדות אשה ומכל אלו הדברים נראה שאין ממש בדבריו עכ"ל הרא"ש ז"ל ואם כן גם אנחנו נאמר שהגע עצמך דבנדון אחר היה ראוי להחמיר קצת ולא לפסול העד ואפי' שלא היתה נמשכת החומרא אלא מצד איזה פוסקים יחידים מ"מ בנדון דידן הזה הסברה היא בהיפך שאפי' היו פוסלים העד הפוסקים היחידים היה ראוי לסמוך עליהם כיון שיסוד מעשה הקידושין רעוע אפי' לפי עדויות שנקבלו יעו"ש שהאריך עוד:
נחלת הכלל · Livorno, 1876

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך כרך של רומי, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.